כניסה
הרשמה לניוזלטר

כך יכולה להישמע תקשורת בין רמזורים ורכבים כבר ב-2015. הטכנולוגיה שגם תאפשר למכוניות לדבר אחת עם השנייה, עשויה לצמצם בעשרות אחוזים את מספר תאונות הדרכים. כיצד היא תעבוד ומי יוכל ליהנות ממנה?

טל אבן | 2 באפריל 2014 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

"תתחלף לאדום, אמבולנס נכנס לצומת"

נסו לדמיין את התרחיש הבא: אתם נוסעים במכונית המשפחתית, נסיעה שלווה ורגועה, ביום שישי בצהרים. ברדיו מתנגן "כלים שלובים" של גידי גוב, הילדים מנמנמים במושב האחורי. הראות נהדרת, מהירות הרכב אינה גבוהה, ואף נמוכה מהמהירות המרבית המותרת באותו הכביש.

הנסיעה מתבצעת בקו ישר לעבר רמזור ירוק. לכאורה סיטואציה רגילה לחלוטין, רק שלפתע מגיע רכב מימין, שחלף במהירות מסחררת על פני הרמזור האדום ש"צעק" לו לעצור. אותו נהג צעיר, שהיה בעיצומו של סמס רומנטי לחברתו, לא הספיק אפילו לבלום. התאונה, מסתבר, לא יכולה הייתה להימנע.

כעת, נסו לדמיין את אותה התרחשות, רק בשינוי מהותי: לפני הכניסה לצומת, תקבלו התראה על סכנה ממשית, הן באורות והן בצפצופים, והרכב יבלום עצמו; וכך גם יקרה ברכב של אותו נהג סורר. הדבר יגרום למכוניות להאט עד עצירה, ולבטח ימנע את התאונה.

נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? טכנולוגיה שעושה בדיוק את זה – מזהה סכנות לפני שתהפכנה לאיומים, מאתרת כלי רכב ותשתיות הסובבים אותנו, ומזהה את מהירותם, כיוון התנועה והמיקום של הרכבים – נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח. בשל חשיבותה, ממשלות, אוניברסיטאות ויצרני רכב רבים חוברים יחד, ומשקיעים במחקר ופיתוח שלה סביב השעון. כעת מדברים בתעשיית הרכב על מערכות כאלו שיעבדו באירופה כבר בשנת 2016-2015 ובארה"ב ייכנסו עד 2018 תקנות שיחייבו שימוש נרחב בטכנולוגיה.

איך זה יעבוד?

לפי הרשות לבטיחות בתנועה בכבישים לאומיים בארה"ב, מדי שנה מתרחשות מעל 10 מיליון תאונות דרכים בארה"ב בלבד. מספר ההרוגים עולה על 30 אלף בשנה, וכחמישית מהם מוצאים את מותם בתאונות שקורות בצמתים.

זאת ועוד, הרשות הלאומית למניעה ושליטה על מחלות בארה"ב קובעת, כי סיבת המוות המרכזית של בני 34-5 היא תאונות דרכים. הפצועים לבדם "יוצרים" עלויות של כמאה מיליארד דולר בשנה בגין טיפול ואבדן עבודה.

הטכנולוגיה החדשה שנמצאת בפיתוח מבטיחה להוריד בצורה דרמטית את מספר תאונות הדרכים בכ-80 אחוז. אם אכן תתממש ההבטחה, מדובר במהפכה עצומה.

אז איך זה יעבוד? בכל רכב שניסע בו יותקן צ'יפ, שהוא למעשה משדר ברשת אלחוטית (WiFi), כמו זו הנמצאת בנתב בבית הקפה או בלפטופ שלנו. היתרון כאן הוא שהאותות המשודרים הם קצרי טווח, ומבטיחים רצף, בניגוד לאותות סלולאריים שעשויים להיקטע בשטחים ללא קליטה, או במעבר בין רשתות.

הצ'יפ יאפשר לרכבנו לזהות רכב אחר שקרוב אלינו, כל עוד מותקן גם בו הצ'יפ. זה נקרא (vehicle to vehicle או v2v). בנוסף, הוא יאפשר גם לזהות תשתיות וכבישים, כמו שילוט ורמזורים שגם בהם יותקנו צ'יפים (v2i-infrastructure).

אלגוריתם מתוחכם בצ'יפ יחשב את מהירות הרכב שלנו, כיוונו ותנועתו, ויאסוף מידע דומה מרכבים הנמצאים בסביבתנו. כך הוא יוכל להעריך האם צפויה לנו סכנה כלשהי מהם. למשל, כשרכב יאט באופן מסוכן, הצ'יפ של רכב אחר הנמצא בתנועה יזהה את זה, ויבין שקיימת סכנת התנגשות.

כך תצליח הטכנולוגיה הזו להגן עלינו, למשל אם תכננו לעקוף רכב כבד, ומולנו מגיע רכב שלא יכול לראות אותנו. במקרה כזה אנו אמורים לקבל התרעה שלא לעקוף; המערכת גם תהיה מסוגלת למנוע תאונת שרשרת, בכך שתתריע לנו האם רכב שנמצא כארבעה רכבים לפנינו בולם בפתאומיות. כיום אין אפשרות לדעת על כך.

במקרה אחר היא תודיע לנו על מיקומו של רכב חירום שמגיע לאזורנו וכיוון נסיעתו באמצעות חיווי של חיצים. נושא נוסף המטופל היטב על ידי המערכת הוא ניטור שטחים מתים (blind spot). אמנם הטכנולוגיה הזו קיימת כיום, אך היא מבוססת על מצלמות או רדאר, ולכן מדויקת הרבה פחות.

כיוון שהצ'יפ יותקן גם ברמזורים ובתשתיות אחרות, ניתן יהיה לחשב מתי אמור להופיע אור ירוק ואדום ברמזור, ולהבין איזה רכב צריך לעצור ומתי, ואיזה רכב אמור לעבור את הצומת באור ירוק. כך ניתן יהיה לבלום רכב שלא ייסע כשורה. בנוסף, נקבל התרעה על נתיב חסום בהמשך הדרך; על ערפל, קרח או תנאי כביש משתנים; שילוט שיש להגיב אליו מיד, כמו שלט עצור ועוד.

מכיוון שהטכנולוגיה משתמשת ברשת אלחוטית, ניתן יהיה לזהות אותות לא רק בקו ישר וגלוי לעין, אלא ברדיוס מרחבי. כך תיווצר תמונה מרחבית שמגנה על הנהג כמעט באופן מוחלט, בכיסוי מלא של 360 מעלות.

בהתחלה רק ברכבי יוקרה

מסתבר שאחת החברות המובילות בעולם בפיתוח הטכנולוגיה היא חברה ישראל ששמה Autotalks. החברה שהוקמה ב-2008, כבר עובדת על הדורות הבאים של הטכנולוגיה, עוד לפני שהמוצר הופץ בקרב יצרני הרכב. החברה צופה שעד 2015, הטכנולוגיה שלה כבר תוטמע במיליוני רכבים ברחבי העולם.

"היחידה של הצ'יפים מוכנה כבר להתקנה ברכבים", מספר דניאל קמפבל, דירקטור השיווק של החברה. קמפבל מסביר שבשלב הראשון תשולב הטכנולוגיה ברכבי יוקרה, ובהמשך הוא מקווה שגם ברכבים עממיים יותר, כחלק אינטגרלי ברכב ולא כמערכת חיצונית המותקנת בו.

"גם ABS, שקיים כיום בכל רכב כאמצעי הגנה, הותקן בהתחלה ברכבי יוקרה. כפי שלא תשקול לרכוש כיום רכב ללא ABS, כך בעתיד לא תרכוש רכב שלא תהיה בו תקשורת בין רכבים ותשתיות", טוען קמפבל.

לדבריו, הטכנולוגיה תהיה גם חסינה מפריצה של האקרים. "הקידוד משתנה כל הזמן והפתרון מתבסס על חתימה חד כיוונית. לא ניתן לגנוב את המפתחות, לא משנה מה קורה".

חברת המחקר IHS מעריכה שכ-1.3 מיליון כלי רכב בעולם יצוידו בטכנולוגיה בתוך 5 שנים, וכ-30% מכלל הרכבים החדשים יצוידו בה בעוד כעשור.

בעיות שעשויות להיפתר עם כניסת המערכת:

ניטור שטחים מתים
(blind spot) נוכל לקבל התראות לגבי רכב שמאיץ לתוך השטח המת ושאין אפשרות להבחין בו במראות

תנועה אחידה
המערכת תאפשר לרכבים לנוע באופן יעיל הרבה יותר. לדוגמה, רכבים שימתינו לאור ירוק יעמדו במרחק מינימאלי זה מזה, ותחילת התנועה תוכל להיעשות באופן אחיד ורציף ללא המתנה מיותרת

התראה מפני רכב עומד לפניי בנתיב, בפקק תנועה או מעבר לפינה

מניעת עקיפה מסוכנת
במידה שתכננתם לעקוף רכב כבד ומולכם מגיע רכב שאינכם רואים או שאינכם מעריכים נכון את זמן העקיפה, המערכת תתריע שלא לעקוף אם קיימת סכנה לתאונה

פניה מסוכנת
במדינות זרות ניתן, במקרים מסוימים, לבצע פניה כשהכביש פנוי, גם אם לרכבים שנוסעים בנתיב ממולכם יש אור ירוק. מועד ביצוע הפניה נתון לשיקול דעתו של הנהג, והמערכת דואגת שלא יבצע פניה כזו אם הדבר עלול להסתיים בהתנגשות.

התראה על בלימת חירום
או עצירה של רכב שנמצא מלפנים ואינו בשדה הראיה. למשל, כאשר רכב שנמצא כארבעה רכבים לפניכם בולם בפתאומיות. כך ניתן יהיה למנוע תאונות שרשרת


טל אבן ניהל בעבר את מותגי היוקרה יגואר ואלפא רומיאו, והינו הבעלים של Even Better, ייעוץ וקניינות פרימיום. לתגובות [email protected]

"תתחלף לאדום, אמבולנס נכנס לצומת"

כך יכולה להישמע תקשורת בין רמזורים ורכבים כבר ב-2015. הטכנולוגיה שגם תאפשר למכוניות לדבר אחת עם השנייה, עשויה לצמצם בעשרות אחוזים את מספר תאונות הדרכים. כיצד היא תעבוד ומי יוכל ליהנות ממנה?

טל אבן | 2 באפריל 2014 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

תמונה: fotolia.com

נסו לדמיין את התרחיש הבא: אתם נוסעים במכונית המשפחתית, נסיעה שלווה ורגועה, ביום שישי בצהרים. ברדיו מתנגן "כלים שלובים" של גידי גוב, הילדים מנמנמים במושב האחורי. הראות נהדרת, מהירות הרכב אינה גבוהה, ואף נמוכה מהמהירות המרבית המותרת באותו הכביש.

הנסיעה מתבצעת בקו ישר לעבר רמזור ירוק. לכאורה סיטואציה רגילה לחלוטין, רק שלפתע מגיע רכב מימין, שחלף במהירות מסחררת על פני הרמזור האדום ש"צעק" לו לעצור. אותו נהג צעיר, שהיה בעיצומו של סמס רומנטי לחברתו, לא הספיק אפילו לבלום. התאונה, מסתבר, לא יכולה הייתה להימנע.

כעת, נסו לדמיין את אותה התרחשות, רק בשינוי מהותי: לפני הכניסה לצומת, תקבלו התראה על סכנה ממשית, הן באורות והן בצפצופים, והרכב יבלום עצמו; וכך גם יקרה ברכב של אותו נהג סורר. הדבר יגרום למכוניות להאט עד עצירה, ולבטח ימנע את התאונה.

נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? טכנולוגיה שעושה בדיוק את זה – מזהה סכנות לפני שתהפכנה לאיומים, מאתרת כלי רכב ותשתיות הסובבים אותנו, ומזהה את מהירותם, כיוון התנועה והמיקום של הרכבים – נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח. בשל חשיבותה, ממשלות, אוניברסיטאות ויצרני רכב רבים חוברים יחד, ומשקיעים במחקר ופיתוח שלה סביב השעון. כעת מדברים בתעשיית הרכב על מערכות כאלו שיעבדו באירופה כבר בשנת 2016-2015 ובארה"ב ייכנסו עד 2018 תקנות שיחייבו שימוש נרחב בטכנולוגיה.

איך זה יעבוד?

לפי הרשות לבטיחות בתנועה בכבישים לאומיים בארה"ב, מדי שנה מתרחשות מעל 10 מיליון תאונות דרכים בארה"ב בלבד. מספר ההרוגים עולה על 30 אלף בשנה, וכחמישית מהם מוצאים את מותם בתאונות שקורות בצמתים.

זאת ועוד, הרשות הלאומית למניעה ושליטה על מחלות בארה"ב קובעת, כי סיבת המוות המרכזית של בני 34-5 היא תאונות דרכים. הפצועים לבדם "יוצרים" עלויות של כמאה מיליארד דולר בשנה בגין טיפול ואבדן עבודה.

הטכנולוגיה החדשה שנמצאת בפיתוח מבטיחה להוריד בצורה דרמטית את מספר תאונות הדרכים בכ-80 אחוז. אם אכן תתממש ההבטחה, מדובר במהפכה עצומה.

אז איך זה יעבוד? בכל רכב שניסע בו יותקן צ'יפ, שהוא למעשה משדר ברשת אלחוטית (WiFi), כמו זו הנמצאת בנתב בבית הקפה או בלפטופ שלנו. היתרון כאן הוא שהאותות המשודרים הם קצרי טווח, ומבטיחים רצף, בניגוד לאותות סלולאריים שעשויים להיקטע בשטחים ללא קליטה, או במעבר בין רשתות.

הצ'יפ יאפשר לרכבנו לזהות רכב אחר שקרוב אלינו, כל עוד מותקן גם בו הצ'יפ. זה נקרא (vehicle to vehicle או v2v). בנוסף, הוא יאפשר גם לזהות תשתיות וכבישים, כמו שילוט ורמזורים שגם בהם יותקנו צ'יפים (v2i-infrastructure).

אלגוריתם מתוחכם בצ'יפ יחשב את מהירות הרכב שלנו, כיוונו ותנועתו, ויאסוף מידע דומה מרכבים הנמצאים בסביבתנו. כך הוא יוכל להעריך האם צפויה לנו סכנה כלשהי מהם. למשל, כשרכב יאט באופן מסוכן, הצ'יפ של רכב אחר הנמצא בתנועה יזהה את זה, ויבין שקיימת סכנת התנגשות.

כך תצליח הטכנולוגיה הזו להגן עלינו, למשל אם תכננו לעקוף רכב כבד, ומולנו מגיע רכב שלא יכול לראות אותנו. במקרה כזה אנו אמורים לקבל התרעה שלא לעקוף; המערכת גם תהיה מסוגלת למנוע תאונת שרשרת, בכך שתתריע לנו האם רכב שנמצא כארבעה רכבים לפנינו בולם בפתאומיות. כיום אין אפשרות לדעת על כך.

במקרה אחר היא תודיע לנו על מיקומו של רכב חירום שמגיע לאזורנו וכיוון נסיעתו באמצעות חיווי של חיצים. נושא נוסף המטופל היטב על ידי המערכת הוא ניטור שטחים מתים (blind spot). אמנם הטכנולוגיה הזו קיימת כיום, אך היא מבוססת על מצלמות או רדאר, ולכן מדויקת הרבה פחות.

כיוון שהצ'יפ יותקן גם ברמזורים ובתשתיות אחרות, ניתן יהיה לחשב מתי אמור להופיע אור ירוק ואדום ברמזור, ולהבין איזה רכב צריך לעצור ומתי, ואיזה רכב אמור לעבור את הצומת באור ירוק. כך ניתן יהיה לבלום רכב שלא ייסע כשורה. בנוסף, נקבל התרעה על נתיב חסום בהמשך הדרך; על ערפל, קרח או תנאי כביש משתנים; שילוט שיש להגיב אליו מיד, כמו שלט עצור ועוד.

מכיוון שהטכנולוגיה משתמשת ברשת אלחוטית, ניתן יהיה לזהות אותות לא רק בקו ישר וגלוי לעין, אלא ברדיוס מרחבי. כך תיווצר תמונה מרחבית שמגנה על הנהג כמעט באופן מוחלט, בכיסוי מלא של 360 מעלות.

בהתחלה רק ברכבי יוקרה

מסתבר שאחת החברות המובילות בעולם בפיתוח הטכנולוגיה היא חברה ישראל ששמה Autotalks. החברה שהוקמה ב-2008, כבר עובדת על הדורות הבאים של הטכנולוגיה, עוד לפני שהמוצר הופץ בקרב יצרני הרכב. החברה צופה שעד 2015, הטכנולוגיה שלה כבר תוטמע במיליוני רכבים ברחבי העולם.

"היחידה של הצ'יפים מוכנה כבר להתקנה ברכבים", מספר דניאל קמפבל, דירקטור השיווק של החברה. קמפבל מסביר שבשלב הראשון תשולב הטכנולוגיה ברכבי יוקרה, ובהמשך הוא מקווה שגם ברכבים עממיים יותר, כחלק אינטגרלי ברכב ולא כמערכת חיצונית המותקנת בו.

"גם ABS, שקיים כיום בכל רכב כאמצעי הגנה, הותקן בהתחלה ברכבי יוקרה. כפי שלא תשקול לרכוש כיום רכב ללא ABS, כך בעתיד לא תרכוש רכב שלא תהיה בו תקשורת בין רכבים ותשתיות", טוען קמפבל.

לדבריו, הטכנולוגיה תהיה גם חסינה מפריצה של האקרים. "הקידוד משתנה כל הזמן והפתרון מתבסס על חתימה חד כיוונית. לא ניתן לגנוב את המפתחות, לא משנה מה קורה".

חברת המחקר IHS מעריכה שכ-1.3 מיליון כלי רכב בעולם יצוידו בטכנולוגיה בתוך 5 שנים, וכ-30% מכלל הרכבים החדשים יצוידו בה בעוד כעשור.

בעיות שעשויות להיפתר עם כניסת המערכת:

ניטור שטחים מתים
(blind spot) נוכל לקבל התראות לגבי רכב שמאיץ לתוך השטח המת ושאין אפשרות להבחין בו במראות

תנועה אחידה
המערכת תאפשר לרכבים לנוע באופן יעיל הרבה יותר. לדוגמה, רכבים שימתינו לאור ירוק יעמדו במרחק מינימאלי זה מזה, ותחילת התנועה תוכל להיעשות באופן אחיד ורציף ללא המתנה מיותרת

התראה מפני רכב עומד לפניי בנתיב, בפקק תנועה או מעבר לפינה

מניעת עקיפה מסוכנת
במידה שתכננתם לעקוף רכב כבד ומולכם מגיע רכב שאינכם רואים או שאינכם מעריכים נכון את זמן העקיפה, המערכת תתריע שלא לעקוף אם קיימת סכנה לתאונה

פניה מסוכנת
במדינות זרות ניתן, במקרים מסוימים, לבצע פניה כשהכביש פנוי, גם אם לרכבים שנוסעים בנתיב ממולכם יש אור ירוק. מועד ביצוע הפניה נתון לשיקול דעתו של הנהג, והמערכת דואגת שלא יבצע פניה כזו אם הדבר עלול להסתיים בהתנגשות.

התראה על בלימת חירום
או עצירה של רכב שנמצא מלפנים ואינו בשדה הראיה. למשל, כאשר רכב שנמצא כארבעה רכבים לפניכם בולם בפתאומיות. כך ניתן יהיה למנוע תאונות שרשרת


טל אבן ניהל בעבר את מותגי היוקרה יגואר ואלפא רומיאו, והינו הבעלים של Even Better, ייעוץ וקניינות פרימיום. לתגובות [email protected]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מהיכן באמת מגיעות המחשבות שלנו?

רקפת תבור

מדעני מוח וחוקרים פוסט-מטריאליסטים מזהירים בשנים האחרונות כי אולי חיפשנו את התודעה במקום הלא נכון. "אין איש שבאמת בודק את הגורמים האמיתיים מאחורי הפעולות שלנו", טוען אחד החוקרים

הפוך מספרי ההיסטוריה: החוקרים שבודקים האם כלי תעופה קדומים שימשו את האנושות – הרבה לפני ההמצאות המוכרות למדע

רקפת תבור

קבוצת חוקרים הודית צללה ל"כתבי הוֶודוֹת" מהמיתולוגיה ההודית המתארים בצורה מדוקדקת וקוהרנטית כלי תעופה מתקופות עתיקות, ואף בנו מודלים של חלקם והעבירו אותם ב"מנהרת רוח" שבאוניברסיטת קליפורניה באירווין. "ניסינו להבין אם כל הסיפורים על כלי טיס עתיקים הם סיפורי בדיה עתיקים או שאולי יש בהם גרעין של אמת", אומר בריאיון למגזין אפוק אנריקו בקריני, המוביל את קבוצת החוקרים

עיר הרפאים האגדתית הרקליון, והמקדש המסתורי של הרקולס

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

הקבר הממולכד של הקיסר צ'ין שי חואנג די

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

הזרעים שנודעו ביכולותיהם לטהר מי נהרות מזוהמים

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

דמעות הדם של ולד המשפד "דרקולה"

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

שתפו: