ה-Heterosigma akashiwo היא אצה זעירה. כשהיא קולטת שבסביבתה נמצאות חיות זעירות שנוהגות לאכול ממנה, במיוחד כשהיא מבחינה שהן בשעת הסעודה וכרגע "מנשנשות" מחברותיה לקבוצה, היא מקפידה להתרחק מהאזור, במהירות המרבית שהיא מסוגלת.

כבר מספר שנים ידוע שהאצה מסוגלת לשלוט על התנועה שלה בזרם המים ולנווט לאיטה לעבר אור ולעבר חומרים מזינים. כעת, חוקרים מאוניברסיטת רוד איילנד שבארה"ב הדגימו כיצד האצה חשה בנוכחותם של יצורים זעירים הנוהגים לאכול ממנה, ומנצלת את כישורי הניווט שלה כדי לברוח מהם. מתברר שהתנועה הזו אכן משפרת משמעותית את סיכוייה לשרוד.

האצות האלו "יכולות להרגיש בבירור שהטורף שם. הן בורחות אפילו מ'ריחם' הכימי של טורפים", גם כשאלו כבר התרחקו מהאזור, מסבירה פרופ' סוזן מנדן-דאור מצוות החוקרים.

כדי לבדוק את זה החוקרים נעזרו במכלים אנכיים מוארכים שלמרביתם הם הכניסו גם אצות וגם טורפים זעירים. למכלים אחרים הם הכניסו רק אצות, ללא טורפים. בעזרת מצלמות מיקרוסקופ החוקרים עקבו אחר תנועת האצות במכל ולמדו על הפיזור שלהן, ומתברר שנוכחותם של הטורפים גרמה לאצות להיות מהירות הרבה יותר.

כשהחוקרים הציעו לאצה מקום מקלט – סביבה עם מליחות נמוכה הממוקמת בחלקו העליון של המכל ואינה מתאימה לטורף הזעיר, הם גילו שהיא מעדיפה לנוע לעברה, ובמהירות. מרגע שהיא מגיעה לסביבה המוגנת, האצה מאטה במידה ניכרת את תנועתה.

הישרדות טובה מדי

החוקרים גילו את היכולת המפתיעה הזאת כשניסו ללמוד על תופעה אחרת, "פריחת אצות רעילות", שזוכה לעניין רב בשנים האחרונות כששכיחותה הולכת וגוברת. אחת הבעיות הסביבתיות המתפתחות בסביבות ימיות נובעת מריכוזים גדולים של אצות רעילות. "פריחות רעילות" גדולות כאלו עלולות לגרום למחלות בקרב בני אדם ואף להביא למותם של דגים וציפורים. ריכוזי האצות הרעילות האלו מופיעים ומתפתחים במהירות מפתיעה ועדיין לא ברורים במלואם הגורמים המובילים להתפתחותם.

אצות ה-Heterosigma akashiwo הן גם דוגמה לאצות כאלו. כשריכוזן במים נמוך הן אינן מהוות בעיה. אך לעתים הן נוטות "לפרוח" בשפע לפתע בחופי האוקיאנוס כשהן יוצרות כתמים זהובים בפני המים שלולים לגרום למותם של דגים. החוקרים מסבירים שהאזורים שבהם מתגלות הפריחות הרעילות מתאפיינים במליחות נמוכה בפני השטח של המים, שדומים לאזורי המקלט שדימו החוקרים בניסוי.

החוקרים מציעים שיכולתן של האצות לברוח לאזורי מקלט כאלו אמנם משפרת במידה ניכרת את סיכוייהן לשרוד, אך עלולה לגרום להתפתחותם של ריכוזי אצות רעילות.

כפי שמציינים החוקרים, לא ברור עדיין עד כמה היכולת להימלט מטורפים רווחת בקרב מיני האצות הזעירות השונות, כי זו הפעם הראשונה שהיא מתגלה. "לא אתפלא אם למינים אחרים יש יכולת כזאת, היא מאוד תועיל להם". מסכמת מנדן-דאור.