במלחמת העולם הראשונה, קרב קשה פרץ בדרום הים הצפוני, באזור שבין גרמניה לבריטניה. 48 ספינות בריטיות לחמו ב-26 ספינות גרמניות והצליחו להכניע אותן בתום קרב קשה שבו נהרגו כמעט אלף לוחמים, רובם המכריע מהצד הגרמני.

אף לא אחד מהלוחמים יכול היה לשער שכ-30 מטר מתחת לאזור הלחימה, בקרקעית הים, מסתתרת ארץ עשירה ש"טבעה". עשרות שנים חלפו ו"תל דוגר" הפך מאזור קרבות לאזור מחקר.

השטח התת-ימי שקיבל לימים את הכינוי "דוגרלנד", ורובו שוכן כיום בעומק של כ-50 מ' מתחת למים, משך אליו מדענים רבים, על אף האתגרים הרבים המלווים את חקר קרקעית הים. סיפורה של הארץ העתיקה והממצאים שקיימים בה הם עדיין תעלומה, אף שרבים מעריכים כיום שבעבר היא הייתה ארץ רחבה שאפשרה ליושביה לחצות ברגל את הים שבין אירופה לבריטניה.

ממצאים משונים ברשת הדייג

במהלך הפלגת דייג שגרתית ב-1931 באזור "דוגרלנד", הופתע קברניט ספינת הדייג "קולינדה" לגלות ברשתו ממצא מוזר – קרן צבי מעובדת קדומה באורך של כ-21 ס"מ, שבצדה ניצבת שורת חודים, המזכירה כלי נשק. בעבר כבר הופתעו דייגים להעלות מקרקעית הים באזור שרידי בעלי חיים יבשתיים נכחדים כמו ממותות וקרנפים צמריים, אבל נשק קדום שכזה הוא עניין שונה.

קרן הצבי המסתורית התגלגלה למוזיאון נורוויץ' הבריטי שקבע שמדובר בצילצל קדום המתוארך לתקופת האבן, בין לפני 12,000 ל-6,000 שנה.

ממצאים נוספים, ביניהם שרידי אריות או מגוון כלי צור פשוטים, נתפסו ברשתותיהם של דייגים ששטו באזור כבר בסוף המאה ה-19, ורמזו לחוקרים שאולי מסתתר שם משהו. אבל בגלל עומקו של האזור מתחת לפני הים, ובגלל עלויות מחקר וקשיים טכניים רבים, דעך העניין ב"דוגרלנד" למשך מרבית המאה ה-20.

פרופ' בריוני קולס מאוניברסיטת אקסטר הבריטית הצליחה בשנות ה-90 לעורר שוב את העניין באזור. היא הייתה הראשונה שטענה שלא מדובר רק בגשר יבשתי צר שחיבר את בריטניה לאירופה, אלא בארץ רחבה הרבה יותר. היא גם ניסתה לשרטט מפות של האזור, אך חוסר הדיוק שלהן רק חיזק את הרושם שהאזור הוא מחוץ להישג ידם של הארכיאולוגים, והעלה את החשש שגם דוגרלנד, בדומה לאטנלנטיס, תישאר רק כמיתוס.

פני השטח של דוגרלנד מתחילים להופיע

רק בשנים האחרונות התברר שכל המידע הדרוש למיפוי האזור כבר זמין בבסיסי הנתונים הנרחבים של חברות הנפט והגז הפועלות באזור. כדי לאתר מרבצי נפט החברות סורקות את הרבדים השונים של קרקעית הים וממפות אותם.

חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהאם הבריטית החלו להיעזר בבסיסי הנתונים של חברות הנפט ב-2003, והפיקו בעזרתם מפות תלת ממדיות של הארץ השקועה. "במקום להיעזר במידע הסייסמי כדי לחפש נפט הרחק במעמקים, יישמנו את החידושים האחרונים בטכנולוגיות איתור הנפט על השכבות הרדודות. לתדהמתנו, בפעם הראשונה מזה אלפי שנים, פני השטח הנשכחים של דוגרלנד החלו להופיע", כתב יו אדוארדס מחברת פטרוליום גאו-סרביסז.

המפות המדויקות היו לאמצעי עזר חדש המאפשר לחוקרים להבין היכן עברו קווי החוף ואפיקי הנהרות בתקופות השונות, וכך יכולים כעת הארכיאולוגים להתמקד באזורים שבהם ניתן לצפות למצוא שרידים אנושיים, כמו גדות נהרות למשל.

החוקרים מעריכים כי ימיה של "דוגרלנד" היו קצרים. כשקרחוני עידן הקרח הפשירו לאטם החל מלפני 18,000 שנה, מפלס הים הלך והתרומם. בערך לפני 8,000 שנה התנתקה בריטניה מהיבשת והפכה לאיים המוכרים לנו כיום, ובסופו של דבר גל צונאמי גדול שטף את השרידים האחרונים של דוגרלנד והשקיע אותם מתחת לפני הים בערך לפני כ-7,500 שנה.

אתרים מרתקים בקרקעית האוקיאנוס

כמות הממצאים שנחשפו עד היום עדיין מוגבלת. כיוון שמדובר בימים שלאחר עידן הקרח, החוקרים מעריכים שבאזור שכנו בעיקר ציידים לקטים ששוטטו בקבוצות של עשרות אנשים, ובשנים מאוחרות יותר החל מעבר הדרגתי לישובי קבע.

אולם מתברר שדוגרלנד השקועה היא רק דוגמה אחת לאזור מאוכלס קדום ששקע למצולות. בקרקעית האוקיאנוסים ברחבי העולם התגלו כבר מספר אתרים המרמזים על ערים נרחבות בעלות ארכיטקטורה מורכבת. למשל, בסמוך לחצי האי גוּאָנַהָבִיבֵס שממערב לחופי קובה התגלו בעומק של 800-700 מטר שרידים של מה שנראה כעיר נרחבת הנפרשת על כ-20 קמ"ר ומכילה פירמידות ומבנים מסותתים הפרושים לאורכם של
רחובות. בסמוך לאי יוֹנָאגוּנִי גִ'ימָה שבדרום יפן התגלו בעומק של כ-25 מטרים טרסות, מעברים צרים ומדורגים ואף חריטות של אותיות פשוטות ושל פנים אנושיות.

אמנם ממצאים מורכבים שכאלו לא התגלו עדיין בדוגרלנד, אך בשנים האחרונות נצפו בה מצבורים של אבנים גדולות שלדעת החוקרים עשויות להעיד על רמה טכנולוגית גבוהה. החוקרים גם מספרים על האפשרות שאיתרו בקרקעית הים אתר קבורה קדום ואבנים עומדות גדולות, אולי בדומה לאתרים נוספים במערב אירופה ובאיים הבריטיים בהן אבנים ענקיות וכבדות ניצבות זקופות על פני הקרקע, לפעמים כשהן מגוננות על תאי קבורה.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן