סוני הכריזה בסוף אוגוסט על מצלמה חדשה בסדרת מצלמות המירורלס שלה – עוד צעד אחד קטן במהפכת המצלמות חסרות המראה. כמו שאר המצלמות בקטגוריה החדשה הזאת, ה-NEX-5R החדשה של סוני היא קטנה וקלה, אבל כמו במצלמות שאנחנו רגילים לראות אצל מקצוענים, היא מאפשרת להחליף עדשה למגוון רחב של עדשות, ומוציאה תמונות באיכות גבוהה במיוחד. המצלמה החדשה אפילו מכילה כרטיס רשת אלחוטי מובנה להעברה קלה של התמונות למחשב, ויכולת להתקין אפליקציות. אז האם צלמים מקצוענים וצלמים חובבים רציניים צריכים עדיין להיסחב עם מצלמות כבדות ומגושמות? או שמהפכה אמיתית בעולם הצילום עומדת להתרחש?

המהפכה האחרונה בעולם הצילום התרחשה רק כשהתחילו המצלמות הדיגיטליות להשתלט על השוק לפני פחות מעשר שנים. המצלמות הדיגיטליות הפכו את עסקי הצילום לנגישים יותר לכל אחד. אני זוכר שבעידן הפילם, עם מצלמת הפטנקס הראשונה שלי, גיליתי ששכר הלימוד בעסק הזה די יקר. הפילם, הפיתוח וההדפסה הפכו את צליל הקליק לצליל המתקשר לכאב כיס קל. אבל עם כניסת המצלמות הדיגיטליות, גם אם אוציא תמונה אחת יפה מתוך 100, אף אחד לא ידע על ה-99 הלא מוצלחות שצילמתי. אפילו לא העו"ש שלי.

מה שמשפר עוד יותר את היכולת להיכנס לעניינים הוא שבקבצי התמונה הדיגיטליים מוטבעים באופן אוטומטי כל נתוני הצילום. כדי ללמוד על הקשר בין איך שצילמתי לבין התוצאה הייתי צריך בעבר לרשום לעצמי או לזכור באיזו מהירות תריס ועם איזה צמצם צילמתי את התמונה. עכשיו רוב תוכנות המחשב לעיבוד ולצפייה בתמונות יודעות להראות לי את כל הפרטים שאני צריך לדעת כדי ללמוד.

אבל דבר אחד עדיין לא ממש השתנה אצל הצלמים המקצוענים והחובבים מאז עידן הפילם, לפחות עד התקופה האחרונה: אלה שמתייחסים ברצינות לצילום אוהבים לצלם במצלמות ריפלקס, אותן מצלמות גדולות ומסורבלות המצויידות במנגנון של מראה מסתובבת המשקפת את התמונה מהעדשה הישר אל העינית. כשלוחצים על הכפתור המראה מסתובבת ומאפשרת לתמונה להשתקף על סרט הצילום. אז במצלמות הריפלקס הדיגיטליות (DSLR) סרט הצילום התחלף אמנם בחיישן דיגיטלי, אבל המנגנון נשאר ללא שינויים מהפכניים. כל המנגנון הזה הופך את המצלמות לכבדות ולמגושמות יותר. אבל האם בעידן האלקטרוני שלנו הוא עדיין באמת נחוץ?

דור חדש של מצלמות

דור חדש של מצלמות הופיע בשנת 2008, והוא מאיים להפוך את מצלמות הריפלקס להיסטוריה. אלה מצלמות חסרות מראה, "מירורלס", שמצליחות להוציא איכויות תמונה מרשימות, וכבר הצליחו לגרום לצלמים ברחבי העולם להשאיר את מצלמות הריפלקס שלהם בבית. אלה מצלמות שמאפשרות להחליף את העדשה, ממש כמו מצלמות הריפלקס שלנו, רק שבמקום שהתמונה תשתקף על גבי עינית דרך מראה, המצלמה משקפת על מסך או על עינית דיגיטלית את מה שקולט החיישן. הן קלות הרבה יותר, מגושמות הרבה פחות, ומוציאות תמונות מרשימות במיוחד.

דור חדש של מצלמות הופיע בשנת 2008, והוא מאיים להפוך את מצלמות הריפלקס להיסטוריה. אלה מצלמות חסרות מראה, "מירורלס", שמצליחות להוציא איכויות תמונה מרשימות, וכבר הצליחו לגרום לצלמים ברחבי העולם להשאיר את מצלמות הריפלקס שלהם בבית. אלה מצלמות שמאפשרות להחליף את העדשה, ממש כמו מצלמות הריפלקס שלנו, רק שבמקום שהתמונה תשתקף על גבי עינית דרך מראה, המצלמה משקפת על מסך או על עינית דיגיטלית את מה שקולט החיישן. הן קלות הרבה יותר, מגושמות הרבה פחות, ומוציאות תמונות מרשימות במיוחד.

אבל רועי גליץ, מנכ"ל בית הספר לצילום "גליץ" ועורך מגזין הצילום "קומפוזיציה", לא ממהר להספיד את מצלמות הריפלקס הדיגיטליות, ומצביע על שלל החסרונות של מצלמות המירורלס. ראשית, מכיוון שגודל החיישן שלהם קטן יותר בדרך כלל, גם איכות התמונה עדיין נמוכה יותר, הפוקוס האוטומטי בהן איטי יותר, בעינית אלקטרונית קשה לראות את הפרטים הקטנים וקיימת השהיה מסוימת בהצגת התמונה, מבחר העדשות עדיין מוגבל, והארגונומיה לא נוחה – בעיקר כשמשתמשים בעדשות גדולות וכבדות יותר. "מי שממש אוהב את הצילום ילך על ריפלקס, לא על מירורלס", אומר גליץ.

עם זאת, כשמצלמות מירורלס חדשות מתחילות להופיע, אנחנו רואים שהפערים האלה מתחילים להצטמצם. החיישנים גדלים, מבחר העדשות מתרחב ומופיעים מגוון של מתאמים שמאפשרים לחבר את העדשות שכבר קניתם בעבר למצלמה החדשה. גם מהירות הפוקוס, שהייתה מכשול עיקרי של מצלמות ה"מירורלס", הולכת ומשתפרת, ואנחנו רואים עוד צעד קדימה בהיבט הזה במצלמה החדשה של סוני שהושקה בשבוע שעבר.

טכנולוגיות חדשות צפויות להביא מהפך

נוסף על השיפורים שאנחנו כבר רואים בדגמים החדשים של מצלמות המירורלס, טכנולוגיות חדשות שמופיעות במוצרים אחרים יוכלו לחדור בהדרגה לתעשיית מצלמות המירורלס. מסכי הרטינה של אפל, למשל, מאפשרים חוויית צפייה שיכולה להקטין משמעותית את החיסרון של העיניות האלקטרוניות הקיימות היום. גליץ מאמין שטכנולוגיה כזאת תשולב במצלמות המירורלס.

ומה לגבי המכשול של מהירות הפוקוס? במצלמות הריפלקס, עוד מעידן הפילם, יש חיישן ייעודי עבור הפוקוס האוטומטי שקיומו מתאפשר בזכות מערכת המראות. במצלמות המירורלס המצלמה נדרשת לעבד את התמונה כדי לבחון באופן אלקטרוני האם התמונה בפוקוס או לא, ולכן התהליך איטי יותר. אולם הצורך בפוקוס אוטומטי בזמן צילום וידאו, גם במצלמות הריפלקס, גורם ליצרנים להשקיע משאבים רבים בפיתוח פתרונות לשיפור מהירות הפוקוס האוטומטי גם ללא חיישן ייעודי, כך שאנחנו ממשיכים לראות כל הזמן שיפורים משמעותיים בהיבט הזה.

גליץ מסביר כי מבחינת מהירות הצילום, היעדר מנגנון המראה הוא דווקא יתרון באופן פוטנציאלי. האלקטרוניקה תמיד תהיה מהירה יותר ממנגנונים מכניים, כך שנוכל בעתיד לראות מצלמות שיכולות לצלם יותר תמונות בשנייה, ושפער הזמן בין הלחיצה על הכפתור לבין לכידת התמונה יהיה קטן יותר.

יגאל ארליך ממעבדת הצילום וחנות הצילום "ארליך" מסביר על גורם נוסף שיקדם את קצב התפתחות הקטגוריה החדשה: בזמן שקנון וניקון שולטות בשוק מצלמות הריפלקס ולא משאירות הרבה מקום למתחרים, יצרניות אחרות משקיעות משאבים רבים במצלמות מירורלס שיכולות להגדיל את נתח השוק שלהן.

"פרקטית, אין לי ספק שהמירורלס יתפוס את מקומה של הריפלקס", אומר ארליך. "כבר אין שום צורך פרקטי במצלמות ריפלקס".

"הריפלקס הוא מוצר ארכאי. כל הנתונים מראים שהמירורלס יתפוס את מקומו". עם זאת, ארליך מספר כי בשלב הזה הוא עדיין מתקשה למכור מצלמות מירורלס. וזה לא רק בגלל החסרונות שעדיין קיימים בהן. "זה גם עניין פסיכולוגי, כשאתה מסתובב עם מצלמה גדולה ועדשה, יש בזה איזשהו אלמנט". צלמי אירועים במיוחד, הוא מסביר, חוששים להיראות עם מצלמה שהלקוחות שלהם עלולים לתפוס כבלתי מקצועית.

המהפכה כבר כאן

אבל כשמסתכלים על העולם כולו, מעבר לישראל, נראה שהמהפכה כבר יותר מרק התחילה. אם עד לפני חמש שנים כמעט כל המצלמות בעלות העדשות המתחלפות היו מצלמות ריפלקס, ביפן כבר 30 אחוז מהמצלמות בעלות העדשות המתחלפות הן מצלמות מירורלס, ובארה"ב מדווח על נתח שוק של קרוב ל-10 אחוז, כך התפרסם ברויטרס לאחרונה.

בוול סטריט ג'ורנל התפרסם כי נכון ל-2011 הגידול במכירות המירורלס היה מרשים במיוחד – 94 אחוז, לעומת רק 26 אחוז במצלמות הריפלקס.

כמה בלוגרים בעולם פיתחו שעשוע מעניין: הם מציגים שתי תמונות זו לצד זו – אחת צולמה במצלמת ריפלקס מקצועית, והשנייה במצלמת מירורלס מהדור החדש. איכות התמונות כל כך טובה בשני המקרים, כך שפעמים רבות קוראי הבלוג המבולבלים לא יכולים להבחין איזו מצלמה צילמה איזו תמונה.

יותר ויותר צלמים מקצועיים כותבים בבלוגים שלהם או בפורומים ברשת שהם מעדיפים להשאיר את מצלמת הריפלקס שלהם בבית, ויוצאים לשטח עם מצלמות מירורלס, או שאפילו מכרו את מצלמות הריפלקס שלהם.

אחד מהם, ג'וליו סקוריו, אפילו כתב לקוראיו איך להתגבר על הפחדים ועל המחסומים הפסיכולוגיים במעבר למצלמות קטנות. "הימים שבהם צלם היה עונד מצלמה גדולה, מגדל זקן ועוטה וסט צלמים – עברו", הוא כותב. אחד מאותם פחדים הוא החשש ממה שיחשבו הלקוחות, כפי שתיאר ארליך. הוא מספר שכדי להתגבר על החשש הזה הוא שומר על תקשורת פתוחה מול הלקוחות. הוא מראה להם תמונות שצילם, וכשהם מתרשמים מהן, הוא מספר להם באיזו מצלמה צילם אותן. ובמקום לחשוש, הלקוחות שלו שמחים על כך שהצלם שלהם משתמש בטכנולוגיות חדשות.

בקיצור, אם אתם צלמים חובבים שמחפשים איכות גבוהה יותר מזו שמפיקות מצלמות הקומפקטיות המשפחתיות, או שאתם רוצים להיכנס קצת יותר ברצינות לענייני הצילום, ואפילו אם אתם צלמים מקצוענים – אולי כדאי לכם לשקול לבדוק את האפשרות להצטרף למהפכה הזאת. זה יהיה לכם נוח יותר, קל יותר, ובחלק מהמקרים גם זול יותר. אם תחכו עוד קצת, צפויות להופיע מצלמות אפילו טובות יותר. לפי שמועות סוני צפויה להציג דגם נוסף של מצלמות המירורלס שלה כבר החודש. גם פוג'י, אולימפוס, פנסוניק, סמסונג ועוד חברות ממשיכות להציג כל הזמן שיפורים. ובלית ברירה, לאחרונה גם קנון וניקון נכנסו למגרש החדש.