כניסה
הרשמה לניוזלטר

נמלים מנהלות כבר מיליוני שנים תקשורת מתוחכמת ביניהן לתיאום בחיפושי מזון. חוקרים פיתחו דרך תקשורת דומה באינטרנט לפני כמה עשרות שנים. אולי יש לנו עדיין מה ללמוד מהטבע

רקפת תבור | 9 בספטמבר 2012 | מדע וטכנולוגיה | 2 דק׳

מה נמלים יכולות ללמד את מעצבי תקשורת האינטרנט?

פרופ' דבורה גורדון מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב חוקרת את התנהגות הנמלים כבר יותר מ-20 שנה. כשניסתה להבין כיצד נמלים מחליטות מתי לשלוח נמלים נוספות לשטח כדי לחפש מזון, היא הסתקרנה – האם גם מחשבים מתקשרים ביניהם בצורות דומות? היא החליטה להתייעץ עם עמיתה לאוניברסיטה, פרופ בָּלַג'י פְּרָבּהָקַר מהמחלקה למדעי המחשב.

פרבהקר מספר שבהתחלה הוא לא חשב על הקבלות מעניינות בין נמלים למחשבים, אבל בהמשך פתאום הוא קלט שבמצבים מסוימים נמלים מתקשרות ביניהן באופן זהה כמעט לזה שמחשבים מעבירים אינפורמציה ביניהם. כמו למשל ביישום אוסף הכללים להעברת קבצי מידע בין מחשבים, המכונה פרטוקול TCP.

”בהתחלה לא ראיתי שום הקבלות, אבל ההשראה מִהרה להגיע… 'הי, רגע!', זה כמעט זהה לאופן שבו פרוטוקול האינטרנט TCP מגלה מהי כמות הנתונים שהוא יכול להעביר ברשת בכל רגע ורגע, כלומר, מהו 'רוחב הפס' הזמין", מספר פרבהקר בהודעה לעיתונות.

כיצד פרוטוקול ה-TCP יודע איזו כמות נתונים הוא יכול לשלוח בכל רגע? על כל חבילת מידע שהמחשב השולח משדר לרשת, הוא אמור לקבל אישור על קבלת הנתונים במחשב היעד. אם הודעות האישור מתקבלות בקצב איטי מדי, נמוך מהקצב שבו הוא שלח את ההודעות, זה אומר שהרשת "לא עומדת בקצב", וכדאי להאט את קצב המשלוח. וכך גם להיפך, כשאישורי הקבלה מתקבלים בקצב גבוה יותר מזה שהם נשלחו, זה אומר שאפשר "להעמיס" את הרשת מעט יותר.

ומה לגבי הנמלים? הן צפויות לשוב לקן רק לאחר שמצאו מזון. אם הן חוזרות במהירות זה אומר שהיה להן קל למצוא את המזון וכדאי כבר לשלוח נמלים נוספות. אם לעומת זאת לוקח להן זמן רב למצוא מזון ולחזור לקן, אפשר להפחית את כמות הנמלים שיוצאות, עד שיימצא מקור מזון כלשהו.

פרבהקר אומר שאם התגלית הזאת הייתה מתקבלת כבר בשנות ה-70, לפני שנכתב פרוטוקול ה-TCP, סביר מאוד שהנמלים היו משפיעות על עיצובה של רשת האינטרנט.

גורדון מצידה מציעה שיתכן שיש דברים נוספים שנוכל ללמוד מהנמלים. בדומה לתחום הביומימיקרי המציע לנו ללמוד מהטבע על הרעיונות שלו לפתרון בעיות, לפני שאנחנו מפתחים מוצרים חדשים. היא טוענת שמדענים כעת רק מתחילים לגשש כיצד התנהגותה של מושבת נמלים יכולה לעזור לנו לעצב מערכות תקשורת. לדבריה, יכולותיה של הנמלה הבודדת מוגבלות, אבל הקבוצה המתואמת מסוגלת לבצע משימות מורכבות הרבה יותר.

בעבר כבר נלמדו מספר פרוטוקולים לוגיסטיים ופרוטוקולים לניהול תעבורת רשת מלהקות נמלים המתנהלות בשיתוף פעולה רב.

"אני חושבת שכשנתחיל להבין טוב יותר כיצד מינים מסוימים של נמלים מנהלים את ההתנהגות שלהם, נגלה יישומים שימושיים רבים של אלגוריתמים לרשתות תקשורת".

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

מה עוד נוכל ללמוד מהנמלים כדי לייעל את תקשורת המחשבים שלנו? - צילום: GeekPhilosopher.com Wikimedia Commons

מה נמלים יכולות ללמד את מעצבי תקשורת האינטרנט?

נמלים מנהלות כבר מיליוני שנים תקשורת מתוחכמת ביניהן לתיאום בחיפושי מזון. חוקרים פיתחו דרך תקשורת דומה באינטרנט לפני כמה עשרות שנים. אולי יש לנו עדיין מה ללמוד מהטבע

רקפת תבור | 9 בספטמבר 2012 | מדע וטכנולוגיה | 15 דק׳

מה עוד נוכל ללמוד מהנמלים כדי לייעל את תקשורת המחשבים שלנו? - צילום: GeekPhilosopher.com Wikimedia Commons

פרופ' דבורה גורדון מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב חוקרת את התנהגות הנמלים כבר יותר מ-20 שנה. כשניסתה להבין כיצד נמלים מחליטות מתי לשלוח נמלים נוספות לשטח כדי לחפש מזון, היא הסתקרנה – האם גם מחשבים מתקשרים ביניהם בצורות דומות? היא החליטה להתייעץ עם עמיתה לאוניברסיטה, פרופ בָּלַג'י פְּרָבּהָקַר מהמחלקה למדעי המחשב.

פרבהקר מספר שבהתחלה הוא לא חשב על הקבלות מעניינות בין נמלים למחשבים, אבל בהמשך פתאום הוא קלט שבמצבים מסוימים נמלים מתקשרות ביניהן באופן זהה כמעט לזה שמחשבים מעבירים אינפורמציה ביניהם. כמו למשל ביישום אוסף הכללים להעברת קבצי מידע בין מחשבים, המכונה פרטוקול TCP.

”בהתחלה לא ראיתי שום הקבלות, אבל ההשראה מִהרה להגיע… 'הי, רגע!', זה כמעט זהה לאופן שבו פרוטוקול האינטרנט TCP מגלה מהי כמות הנתונים שהוא יכול להעביר ברשת בכל רגע ורגע, כלומר, מהו 'רוחב הפס' הזמין", מספר פרבהקר בהודעה לעיתונות.

כיצד פרוטוקול ה-TCP יודע איזו כמות נתונים הוא יכול לשלוח בכל רגע? על כל חבילת מידע שהמחשב השולח משדר לרשת, הוא אמור לקבל אישור על קבלת הנתונים במחשב היעד. אם הודעות האישור מתקבלות בקצב איטי מדי, נמוך מהקצב שבו הוא שלח את ההודעות, זה אומר שהרשת "לא עומדת בקצב", וכדאי להאט את קצב המשלוח. וכך גם להיפך, כשאישורי הקבלה מתקבלים בקצב גבוה יותר מזה שהם נשלחו, זה אומר שאפשר "להעמיס" את הרשת מעט יותר.

ומה לגבי הנמלים? הן צפויות לשוב לקן רק לאחר שמצאו מזון. אם הן חוזרות במהירות זה אומר שהיה להן קל למצוא את המזון וכדאי כבר לשלוח נמלים נוספות. אם לעומת זאת לוקח להן זמן רב למצוא מזון ולחזור לקן, אפשר להפחית את כמות הנמלים שיוצאות, עד שיימצא מקור מזון כלשהו.

פרבהקר אומר שאם התגלית הזאת הייתה מתקבלת כבר בשנות ה-70, לפני שנכתב פרוטוקול ה-TCP, סביר מאוד שהנמלים היו משפיעות על עיצובה של רשת האינטרנט.

גורדון מצידה מציעה שיתכן שיש דברים נוספים שנוכל ללמוד מהנמלים. בדומה לתחום הביומימיקרי המציע לנו ללמוד מהטבע על הרעיונות שלו לפתרון בעיות, לפני שאנחנו מפתחים מוצרים חדשים. היא טוענת שמדענים כעת רק מתחילים לגשש כיצד התנהגותה של מושבת נמלים יכולה לעזור לנו לעצב מערכות תקשורת. לדבריה, יכולותיה של הנמלה הבודדת מוגבלות, אבל הקבוצה המתואמת מסוגלת לבצע משימות מורכבות הרבה יותר.

בעבר כבר נלמדו מספר פרוטוקולים לוגיסטיים ופרוטוקולים לניהול תעבורת רשת מלהקות נמלים המתנהלות בשיתוף פעולה רב.

"אני חושבת שכשנתחיל להבין טוב יותר כיצד מינים מסוימים של נמלים מנהלים את ההתנהגות שלהם, נגלה יישומים שימושיים רבים של אלגוריתמים לרשתות תקשורת".

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
צום נתפס תמיד כדבר שנוי במחלוקת. עכשיו מתברר שהוא עשוי להיות תשובה טבעית למגוון מחלות

רקפת תבור

מחקרים שנערכו לאחרונה חושפים קשר מרתק בין צום להתמודדות עם זיהומים, דלקות ומחלות שונות. "כשחולים, אם אין חשק לאכול, כדאי להקשיב לגוף", אומר בריאיון למגזין אפוק פרופ' ברוס ואלאנס החוקר את השפעות הצום על הגוף. "בדרך כלל מה שהגוף עושה יכול להועיל לנו"

הפיזיקאי שגילה איך לבנות מכונת זמן

רקפת תבור

אם חשבתם שנסיעה בזמן היא מדע בדיוני כדאי שתחשבו על כך שוב. פרופ׳ רון מאלט הוא האדם הראשון שפיתח את הפיזיקה שמאפשרת מסע בזמן. בראיון לאפוק טיימס הוא מספר על מכונת הזמן שהוא מנסה לבנות, על ההכרה מבכירים בקהילה המדעית ועל הדרך שתוביל אותו לראות שוב את אביו שמת לפני שנים

גאון בן 20 מתכנת מחדש את הסדר החברתי

בן קמינסקי

ביטוח בלי חברות ביטוח, השקעה בלי בנקים, חוזים בלי עורכי דין, הכרעות בלי בתי משפט, ארגונים בלי מנהלים. ויטליק בוטרין רוצה לעשות מהפכה באמצעות אינטרנט בלי שרתים

המהפכה הבאה בעולם הרפואה

צוות מגזין אפוק

מה הקשר בין טכנולוגיה שצפויה לחולל מהפכה שלא נראתה כמותה מאז גילוי הרנטגן, לבין חיי אלמוות, ננו-רובוטים ופתרון בעיית הזיהומים בבתי החולים?

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

מאז 2013 עורך ד"ר רוברט אפשטיין מחקרים המציצים "מעבר לכתף" של אנשים המבצעים חיפושים הקשורים בבחירות, דרך גוגל, פייסבוק יאהו ו-Bing. כעת הוא טוען בריאיון למגזין אפוק כי אסף מספיק נתונים המוכיחים שאנחנו עוברים מניפולציות בדרכים שאיננו יכולים לראות ושאינן מותירות כל שובל מתועד שהרשויות יכולות לעקוב אחריו - ומסיטות את תוצאות הבחירות במיליוני קולות

כיצד הביסה גוגל את הרוח האנושית

מאיה מזרחי

מה פספסו מפתחי הבינה המלאכותית של גוגל כשהביסו את אלוף העולם ב"גו" - משחק השולחן העתיק בעולם?

שתפו: