הרשמה לניוזלטר

אם באך היה מגיע למאה ה-21, איזו מוסיקה הוא היה מחבר?

נורית ענתי | 21 בפברואר 2018 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

אם לבאך היה סינתסייזר

איך המוסיקה שכתבו באך, פרסקובלדי או הנרי פרסל נשמעה בתקופתם? בוודאי שונה מאשר בימינו, כי ניגנו אותה על כלים שונים, בטכניקה שונה, באווירה שונה ובקונטקסט תרבותי שונה.

מוסיקולוגים ניסו במשך שנים לחקור איך המוסיקה של המאות שעברו נשמעה, ובאילו תנאים ואווירה ניגנו אותה. בשנות השישים והשבעים המחקר תפס תאוצה כשהמוסיקולוגים החלו לנבור באינטנסיביות בכתבים עתיקים, למדו תווים עתיקים, ניסו לשחזר כלי נגינה, ולהבין מי האנשים שניגנו את המוסיקה של המלחינים, איך ואיפה הם ניגנו, עבור מי, על אילו כלים, ואיך המוסיקה נשמעה.

מה שגילו המוסיקולוגים היה רחוק מהאופן שבו ניגן המיינסטרים בשנות השישים והשבעים. למעשה המיינסטרים היה בדיוק הפוך, מתאים לרוח המודרנית: לנגן מהר יותר, חזק יותר ומבריק יותר מאשר בתקופות שבהן היצירות נכתבו.

בו בזמן התחילה תנועה הפוכה, כמעט מחתרתית לביצוע אותנטי של מוסיקה עתיקה – תנועה שחיפשה משמעות מעבר למהירות, לעוצמה ולברק. משהו אמיתי יותר, אנושי יותר, אינטימי יותר. מוסיקאים שחיפשו דקויות, עידון ותקשורת בלתי אמצעית. חלקם שזרו את החיפוש הזה בחיפוש רוחני, וחלקם התמקדו בצד האינטלקטואלי.

הם גילו שלפני המאה ה-19, מרבית המוסיקה החילונית נכתבה על ידי בני הבית בסלון, ולא באולמות קונצרים מהודרים. כלי הנגינה של פעם גם השמיעו קול עדין בהרבה מהכלים של היום: צ׳מבלו ופסנתר פטישים במקום הפסנתר המודרני, חליל עץ במקום חלילי המתכת של היום, כינורות וכלי מיתר בעלי מיתרי גיד עדינים במקום מיתרי מתכת ופלסטיק. אפילו הכיוון של התווים היה נמוך בכחצי טון מהכיוון הנהוג כיום בכלים המודרנים, מה שנתן לכלים העתיקים צליל עדין ורך יותר.

הם התחילו לבנות כלים המשחזרים את הכלים העתיקים, לנגן את היצירות כפי שחשבו שניגנו אותם אז, וערכו את הקונצרטים באולמות אינטימיים הרבה יותר, ובאווירה אישית ופחות פורמלית. בתחילה התנועה הייתה ללעג בקרב המוסיקאים "הרציניים", שטענו כי לכלים המודרניים יש יותר יכולות, ושאם באך היה חי בימינו, הוא ללא ספק היה מעדיף את הפסנתר המודרני, על ה״פיאנופורטה״ של זמנו.

״לכלים מודרניים אין יותר יכולות, יש להם פשוט יכולות אחרות. יש להם תכונות אחרות, מאפיינים אחרים", אומר דוד שמר, ממייסדי התנועה בארץ. שמר הוא נגן צ׳מבלו, והמייסד, המנצח והמנהל האמנותי של תזמורת ״קשת הבארוק״ – אחד מההרכבים בארץ המתמחים בביצוע בגישה אותנטית.

"אני זוכר את הרגע שבו זה עשה לי את הקליק", מספר שמר. ״נסעתי ללמוד באנגליה ולא ידעתי מה אני הולך ללמוד. התחלתי ללמוד צ׳מבלו. הצ׳מבלו אז היה צ׳מבלו מודרני, והנגינה הייתה בגישה מודרנית. יום אחד פתחתי את הרדיו ושמעתי את הקונצ׳רטו הברנדנבורגי החמישי של באך, יצירה שהכרתי היטב. זה היה הפרק השני, מנוגן כמו שאף פעם לא שמעתי. זה היה כל כך יותר מעניין, כל כך יותר עמוק ממה שהיכרתי, ובאותו רגע הבנתי שזה הכיוון שלי״.

באותו יום שמר החליט למקד את לימודיו בגישה של נגינה אותנטית. ״המוסיקה בנויה לפי המידות של הכלים שהמלחינים הכירו״, אומר שמר. ״פשוט כי זה מה שהיה להם באוזן – איך שמנגנים ואיך שמפיקים צליל. כשמנגנים יצירה על כלי אחר מזה שעבורו היא נכתבה, יוצרים נתק ממה שהיא הייתה מלכתחילה. כשמנגנים על הכלי המקורי נמצאים קרוב יותר למהות של המוסיקה, ולכוונתו של המלחין״.

לאט לאט, עם השנים, ״הגישה האותנטית״ חילחלה גם למיינסטרים. וכיום כבר מצפים ממוסיקאי רציני להכיר את הגישה, ולהתאים את הטכניקה והפרשנות שלו לתקופה שבה נכתבה המוסיקה אותה הוא מנגן.

"זה חלק מהשקפת עולם רחבה יותר שלא קשורה דווקא למוסיקה", אומר שמר. "זו תופעה כלל תרבותית של התייחסות לתרבויות אחרות כראויות לתשומת לב ולכבוד לא פחות מהתרבות שלי. מוסיקה עתיקה היא בעצם תרבות שונה, ויותר אנשים עוסקים ביותר תרבויות מאשר אי פעם".

שתפו את הכתבה:

אם לבאך היה סינתסייזר

אם באך היה מגיע למאה ה-21, איזו מוסיקה הוא היה מחבר?

נורית ענתי | 21 בפברואר 2018 | פסיכולוגיה | 7 דק׳

תמונה: Fotolia

איך המוסיקה שכתבו באך, פרסקובלדי או הנרי פרסל נשמעה בתקופתם? בוודאי שונה מאשר בימינו, כי ניגנו אותה על כלים שונים, בטכניקה שונה, באווירה שונה ובקונטקסט תרבותי שונה.

מוסיקולוגים ניסו במשך שנים לחקור איך המוסיקה של המאות שעברו נשמעה, ובאילו תנאים ואווירה ניגנו אותה. בשנות השישים והשבעים המחקר תפס תאוצה כשהמוסיקולוגים החלו לנבור באינטנסיביות בכתבים עתיקים, למדו תווים עתיקים, ניסו לשחזר כלי נגינה, ולהבין מי האנשים שניגנו את המוסיקה של המלחינים, איך ואיפה הם ניגנו, עבור מי, על אילו כלים, ואיך המוסיקה נשמעה.

מה שגילו המוסיקולוגים היה רחוק מהאופן שבו ניגן המיינסטרים בשנות השישים והשבעים. למעשה המיינסטרים היה בדיוק הפוך, מתאים לרוח המודרנית: לנגן מהר יותר, חזק יותר ומבריק יותר מאשר בתקופות שבהן היצירות נכתבו.

בו בזמן התחילה תנועה הפוכה, כמעט מחתרתית לביצוע אותנטי של מוסיקה עתיקה – תנועה שחיפשה משמעות מעבר למהירות, לעוצמה ולברק. משהו אמיתי יותר, אנושי יותר, אינטימי יותר. מוסיקאים שחיפשו דקויות, עידון ותקשורת בלתי אמצעית. חלקם שזרו את החיפוש הזה בחיפוש רוחני, וחלקם התמקדו בצד האינטלקטואלי.

הם גילו שלפני המאה ה-19, מרבית המוסיקה החילונית נכתבה על ידי בני הבית בסלון, ולא באולמות קונצרים מהודרים. כלי הנגינה של פעם גם השמיעו קול עדין בהרבה מהכלים של היום: צ׳מבלו ופסנתר פטישים במקום הפסנתר המודרני, חליל עץ במקום חלילי המתכת של היום, כינורות וכלי מיתר בעלי מיתרי גיד עדינים במקום מיתרי מתכת ופלסטיק. אפילו הכיוון של התווים היה נמוך בכחצי טון מהכיוון הנהוג כיום בכלים המודרנים, מה שנתן לכלים העתיקים צליל עדין ורך יותר.

הם התחילו לבנות כלים המשחזרים את הכלים העתיקים, לנגן את היצירות כפי שחשבו שניגנו אותם אז, וערכו את הקונצרטים באולמות אינטימיים הרבה יותר, ובאווירה אישית ופחות פורמלית. בתחילה התנועה הייתה ללעג בקרב המוסיקאים "הרציניים", שטענו כי לכלים המודרניים יש יותר יכולות, ושאם באך היה חי בימינו, הוא ללא ספק היה מעדיף את הפסנתר המודרני, על ה״פיאנופורטה״ של זמנו.

״לכלים מודרניים אין יותר יכולות, יש להם פשוט יכולות אחרות. יש להם תכונות אחרות, מאפיינים אחרים", אומר דוד שמר, ממייסדי התנועה בארץ. שמר הוא נגן צ׳מבלו, והמייסד, המנצח והמנהל האמנותי של תזמורת ״קשת הבארוק״ – אחד מההרכבים בארץ המתמחים בביצוע בגישה אותנטית.

"אני זוכר את הרגע שבו זה עשה לי את הקליק", מספר שמר. ״נסעתי ללמוד באנגליה ולא ידעתי מה אני הולך ללמוד. התחלתי ללמוד צ׳מבלו. הצ׳מבלו אז היה צ׳מבלו מודרני, והנגינה הייתה בגישה מודרנית. יום אחד פתחתי את הרדיו ושמעתי את הקונצ׳רטו הברנדנבורגי החמישי של באך, יצירה שהכרתי היטב. זה היה הפרק השני, מנוגן כמו שאף פעם לא שמעתי. זה היה כל כך יותר מעניין, כל כך יותר עמוק ממה שהיכרתי, ובאותו רגע הבנתי שזה הכיוון שלי״.

באותו יום שמר החליט למקד את לימודיו בגישה של נגינה אותנטית. ״המוסיקה בנויה לפי המידות של הכלים שהמלחינים הכירו״, אומר שמר. ״פשוט כי זה מה שהיה להם באוזן – איך שמנגנים ואיך שמפיקים צליל. כשמנגנים יצירה על כלי אחר מזה שעבורו היא נכתבה, יוצרים נתק ממה שהיא הייתה מלכתחילה. כשמנגנים על הכלי המקורי נמצאים קרוב יותר למהות של המוסיקה, ולכוונתו של המלחין״.

לאט לאט, עם השנים, ״הגישה האותנטית״ חילחלה גם למיינסטרים. וכיום כבר מצפים ממוסיקאי רציני להכיר את הגישה, ולהתאים את הטכניקה והפרשנות שלו לתקופה שבה נכתבה המוסיקה אותה הוא מנגן.

"זה חלק מהשקפת עולם רחבה יותר שלא קשורה דווקא למוסיקה", אומר שמר. "זו תופעה כלל תרבותית של התייחסות לתרבויות אחרות כראויות לתשומת לב ולכבוד לא פחות מהתרבות שלי. מוסיקה עתיקה היא בעצם תרבות שונה, ויותר אנשים עוסקים ביותר תרבויות מאשר אי פעם".

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
גלגוליו של האספירין כמקרה בוחן

דורית דינור

ספרו החדש של ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי וחוקר בתחום האפידמיולוגיה הקלינית ומדיניות הבריאות, מעלה שאלות נוקבות לגבי האופן...

הכלכלן המנודה המצליח בעולם

דינה גורדון

קשה היום להאמין שתומס סואל בן ה-91, מגדולי ההוגים הכלכליים במאה האחרונה, היה בשנות העשרים לחייו מרקסיסט מושבע. אולם הביוגרפיה החדשה...

האם השוויון פוגע בבריאות?

דורית דינור

אתם ממתינים חודשים לבדיקת הדמיה או לרופא מומחה, יושבים באולם המתנה עם עוד 50 אנשים, או נכנסים להליך רפואי מבלי לקבל הסבר שניתן בסבלנות...

נפלאות האודיסיאה של ציפורים נודדות

דינה גורדון

הן מגדילות את מסת השרירים שלהן בלי לעשות אימוני כושר, זוללות שומן בלי לפתח מחלת לב או סוכרת, גומאות מרחקים של עשרות אלפי...

חיווט המוח מחדש: איך להתמודד עם כאב באמצעות כוח המחשבה

מאיה מזרחי

אלן גורדון, שלמד פסיכותרפיה בשנות ה-20 לחייו, היה בחור פעיל ופתוח מאוד. הוא נהג לבלות עם חברים ולצפות במשחקי...

אין כמו סיפור טוב כדי להעביר את סיפורה המורכב של ישראל

נדב רט

"ב-12 בינואר 1981 סיים השייח' חמאד אבו רביע עוד יום עבודה במשכן. הוא גלגל במזנון הכנסת שיחה בערבית עם משה שחל. אחר כך...

המחיר הגבוה שגובה הטכנולוגיה

נדב רט

אין ספק ש"מהפכת הקשב" הוא ספר חובה שעוד יצוטט בשנה הקרובה בכנסים העוסקים בחינוך, בעסקים, בחקיקה, בזוגיות, במשפחה ובכלכלה. לא בגלל שהוא...

ההפיכה שעוד לא קרתה

דינה גורדון

מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, כינס את הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית לדיון דחוף במשבר הכלכלי שפקד את סין. אבל הפגישה לא התנהלה...

שתפו: