האם סרטי האימה שאנו אוהבים (או שונאים) לפחד בהם, הם למעשה שיעורים לחיים בעלי כללי אתיקה נוקשים המלמדים אותנו להיות טובים יותר?
ד"ר משה רט | 12 ביולי 2021 | פילוסופיה | 11 דק׳
שיעורים מפחידים לחיים
בקטע מתוך תוכנית "מצלמה נסתרת" שפורסם ביוטיוב, עומדת באמצע מסדרון של בית מלון ילדה קטנה בעלת שיער שחור ארוך, לבושה בשמלה לבנה ואוחזת בידה בובה. כל מה שהיא עושה זה לעמוד שם בדממה בלי לזוז, ולחכות שאנשים ייכנסו למסדרון.
תגובות האנשים לנוכחותה מאלפות. כמעט כל מי שנכנס למסדרון ורואה את הילדה – מגיב בצרחות אימה, בבריחה מהמסדרון, או עובר באיטיות ובזהירות לידה תוך שמירת מרחק מקסימלי.
אם להיות הוגנים, יש היגיון מסוים מאחורי התגובות. רוח רפאים של ילדה היא אחד המוטיבים הנפוצים ביותר בתחום האימה. במקרה הזה, ההשראה היא דמותה של סמארה מורגן מהסרט "הצלצול". למרות זאת, גם אם כל אותם אנשים צפו בסרט ויודעים היטב שזה סרט דמיוני לחלוטין, סביר להניח שאילו נשאלו, לפחות חלקם היו אומרים שאינם מאמינים כלל ברוחות רפאים. אז מאין מגיעה האימה הזו? האם לא סביר יותר להניח שמדובר בילדה קטנה שחומדת לצון?
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Shutterstock
