מרגע לידתנו מסבירים לנו שחייבים לשאול…

בנעורינו מחנכים אותנו ללמוד…

כשאנו מתבגרים מלמדים אותנו לחשוב, לבחון ולהבין, יש אנשים שונים, דעות שונות ונקודות מבט אחרות, כי לכל מטבע יש…

אם עניתם שני צדדים… גם אתם נפלתם במלכודת ההרגל.

תחשבו שוב, כן, כן… שלוש. הדופן הצדדית, זו שאינה נספרת יכולה להיות בעלת המשמעות הגדולה ביותר, ואם הנתון החשוב ביותר בעיננו הוא כושר התנועה של המטבע, המטבע ינוע רחוק יותר ומהר יותר, רק כשהוא סובב על הדופן.

הצד הראשון של המטבע

מחאת האוהלים העלתה לסדר היום את מצוקת אזרחי המדינה הכורעים תחת עול המחירים הגבוהים. נדמה היה שעל במת הכאב נמצא מקום לכל צעקה. מדורת השבט שריצדה בבתי התושבים חיממה לבבות ויצרה אחוות מקופחים המלווה בשיכרון כוח אל מול המערכת השלטונית המסואבת, החברות הפרטיות תאבות הבצע והמגזרים השונים באוכלוסייה שאינם נושאים בנטל חברתי שווה.

על פני הצד האחד של המטבע, המחאה נתפסת כראויה. אכן, חייב להיות שינוי.

הצד השני של המטבע

באותה עת ספקו ראשי הממשל את ידיהם וטרחו להסביר שהמרקם המיוחד המרכיב את מדינת ישראל על צרותיה הביטחוניות, צרכיה היומיומיים וסוגי אזרחיה ואמונתם, מאלצים אותם להתמודד עם משאבים מוגבלים המצריכים כספים נוספים. החברות הפרטיות טרחו להסביר לנו שהורדת מחירי המוצרים תגרור גל פיטורים ופגיעה באיכות השירות.

על פני הצד האחר של המטבע, תגובתם אינה משוללת יסוד וחלק מהעם אף מצדד בה.

התוצאה

המחאה אכן יצרה מודעות ונתנה ביטוי ללחץ האזרחים. היא העידה שבעידן הרשתות החברתיות יש יכולת ליצור קריאה מהירה להתאחדות ולפעולה, אך הישגיה המעשיים בשלב זה של המחאה הם מינוריים עד מבוטלים. הסיבות לכך רבות אך האמת פשוטה – אי אפשר להתעלם מכוחות השוק ומתכונותיה של הכלכלה.

כשההיצע נמוך מהביקוש, המחיר יעלה; כשלתחרות אין רגליים יציבות, החלשים יתנדפו; וכשרוצים לייצר רווח גבוה, חייבים להבין היכן נמצא הכסף הגדול, והכסף הגדול יקיריי, נמצא בצד השלישי.

הצד השלישי של המטבע

לאג'נדה חברתית שוויונית ללא הבחנה אין זכות קיום. כבר הוכח ששוויון אינו יכול להיות נחלתם של נותני תרומה שונה (קומוניזם כדוגמה). על משקל זהה, לא ייתכן שיינתן תגמול שונה על עבודה שווה. אם כך בואו נדבר על צדק חברתי ושוויון אמיתי.

אחת הסיבות לעלויות הבנייה הגבוהות היא הבירוקרטיה המעכבת את האישורים ותנופת הבנייה, ומי אחראי לכך? המגזר הציבורי.

לקבלת שירות מציבים לנו ימים נבחרים, שעות קבלה בודדות ותורים ארוכים הגורמים לנו לאבדן הכנסה ועיכוב בעשייה, ואיפה זה קורה? במגזר הציבורי.

מי לוקח ימי מחלה כמעט ב-50% יותר מהממוצע? במגזר הציבורי.

מי מקבל יותר ימי הבראה בשנה? אתם צודקים, עד פי 1.5 במגזר הציבורי (חברי הסתדרות עד פי 2).

היכן יש ועד שישמור על העובד גם אם אינו יעיל? במגזר הציבורי.

היכן יש נפוטיזם והשבתת עבודה הפוגעת באופן שרירותי בכולם? במגזר הציבורי.

מי מרוויח יותר מהשכר הממוצע? המגזר הציבורי.

מי יקבל הטבות בשווי מיליוני שקלים כשמקום העבודה בהפסדים? המגזר הציבורי.

מי יקבלו מתנות חג שעלותן גבוהה יותר מהממוצע בעשרות אחוזים? המגזר הציבורי.

מי יצא להשתלמויות יקרות וארוכות ובהעדרם לא יינתן שירות לקהל הצרכנים? כל הכבוד, שוב צדקתם.

זו העוולה העיקרית היוצרת הפסדי ענק למשק, בונה מעמדות ללא הצדקה וגורמת לתסכול. בשוק הפרטי עסק שיתגמל מעבר ליכולתו, לא ישרוד, אבל במגזר הציבורי הכול מותר ואנחנו נשלם. קל למקד מלחמה בקוטג', בפסק זמן ובמחיר הדלק, אך היא רק יכולה להוביל לתמורות מקומיות עם רווחים נקודתיים בזמן קצר. טיפול במגזר הציבורי, לעומת זאת, יכול להשפיע באופן ניכר על הרווחיות של כולנו.

כשהם יוצרים בירוקרטיה, ההיצע יורד ומחירי המוצרים עולים.

כשהם עובדים פחות מכולם, אנחנו נאלצים לבזבז ימי עבודה יקרים.

כשהם מבזבזים משאבי כוח אדם וכספים, אנחנו מממנים אותם בכספי המסים.

הצדדים הרחבים של שני צדי המטבע מטעים את מרבית האוכלוסייה ויוצרים חוסר מיקוד על הדבר החשוב באמת. כדאי שנתמקד במטרה אחת ברורה ועם יעדים נקובים בזמן:

1. שמשרדי הממשלה יתנו שרות כמו במגזר הפרטי, 10 שעות ביום, מינימום 5 ימים בשבוע.

2. שעובדי ציבור לא יקבלו שכר ותנאים סוציאליים הגבוהים יותר מהממוצע.

כך הבירוקרטיה תפחת, האלטרנטיבות יתרבו, ההיצע יגדל והמחירים ירדו… והמטבע יתחיל להתגלגל.

והיה אם נמשיך לתת לעובדי המגזר הציבורי לחשוב שהם ראויים לקבל תגמול לא שוויוני כפי שקיבלו עובדי יוון, לא ירחק היום ואנחנו נאלץ לשתות אוזו כדי לדמיין את חופי פיראוס.

---

דורון בטשי, מנכ"ל שביט הדרכה, לתגובות:  [email protected]

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן