המבט על פניו של העורך שלי לא מותיר ספק עד כמה גדולה הפתעתו: "אתה באמת מתכוון לאכול את זה?" הוא מצביע כלא מאמין על ההמבורגר סויה הצמחוני שמונח ליד מנת האורז שלי. אחרי שני ניסיונות להסביר שזה אכיל וטעים מגיע העונש: "לך תכתוב על ההרצאה של יורופסקי, אולי סופסוף נבין למה אתם אוכלים את הדברים האלה".

הרצאתו של יורופסקי ביוטיוב זכתה למעל 400 אלף צפיות בישראל ועוררה ויכוח ער וגלוי בין אוכלי הבשר לטבעונים. בוויכוח בין שתי הקבוצות נמצאים גם צמחונים כמוני שנתפסים פראיירים קולינריים בעיני אוכלי הבשר, ושותפים לפשע אכילת ביצים וגבינות בעיני הטבעונים.

הוויכוח בין אוכלי הבשר לטבעונים נוגע בנקודות רבות: בשר, חיות, מוסר, בריאות, תאגידים תאבי בצע מול אנשים יפי נפש ואפילו בשאלה האם האדם הקדמון היה אומניבור (אוכל-כל) או הרביבור (אוכל צמחים), מה אורך המעיים שלנו ולמה אין לנו ניבים?

מאז שפרץ השיח הטבעוני לציבור הישראלי לכולם יש מה להגיד. לא חריג לשמוע אוכל בשר מקומי טוען שזה "חשוב לבריאות" בעודו טוחן המבורגר כפול עם צ'יפס שטוגן בשמן עמוק וקולה. מצד שני, מי באמת מאמין לטענה הטבעונית ש"אפשר להכין טופו טעים בדיוק כמו בשר".

כמו טופו, גם בוויכוח הזה יש כמה נקודות בלי טעם וריח, כמו מה אכל האדם הקדמון. באופן אישי, עוד לא שמעתי על אדם במסעדת בשרים שרגע לפני אכילת הסטייק קם לפני כולם לשאול: "חבר'ה, אני לא בטוח שמותר לי לאכול את הסטייק. מישהו זוכר אם אבינו הקדום היה אומניבור או הרביבור?"

אני מגיע להרצאה של יורופסקי בתיאטרון גבעתיים. דוכני מזון רבים מציעים אפשרויות טבעוניות, כמו שייקים ירוקים, לחם מנבטים ופירות אקזוטיים. אני קונה את המקבילה הצמחונית הדמיונית שלי לשווארמה בלאפה – "אסאי", פרי ברזילאי, עם גרנולה וסילאן.

תחליפי בשר הם עסק חריג למי שנמצא מחוץ למעגל הצמחונות והטבעונות. מאכלים כמו רצועות עוף מסויה, המבורגר אורז ושניצל טופו יגרמו גם לשערותיו של אחרון אוכלי הבשר לסמור, לרוב בליווי השאלה: "לא מפתה אותך לאכול סטייק אנטריקוט?" בתוספת התיוג החברתי – "מוזר".

כאן בדיוק מתבטא הכוח של יורופסקי והפופולריות שלה הוא זוכה. הוא לוקח את ה"מוזר" הזה והופך אותו חזרה לכיוון ממנו הגיע. "איך זה?" ישאל יורופסקי בהרצאה, "שאנשים לוקחים תרנגול מת. פותחים את התחת של התרנגול המת הזה. לוקחים איזשהו מילוי ודוחפים אותו בתוך התחת הריק של התרנגול המת שלהם. מחממים אותו ובסוף אוכלים אותו. ואנשים חושבים שטבעונים הם מוזרים? בגלל שאנחנו אוכלים טופו?"

יורופסקי הוא רובין הוד של הטבעונים. הוא לוקח את הטיעונים של קהילת אוכלי הבשר, הופך את העוקץ שלהם ומחלק את המסקנות לטבעונים – ובחינם.

הקהל מתבקש להיכנס לאולם והאירוע מתחיל. המנחה שואל מי מהנוכחים אוכל בשר. מתברר כי יש מספר אוכלי בשר אמיצים שהגיעו לאולם. עד לסוף האירוע, לא נרשמה סקילה של אוכלי הבשר בטופו וגזרים.

"למי יש כאן ביצים וגבינות במקרר?" ממשיך המנחה להקשות. אני מרים את ידי ומגלה שאני בעמדת מיעוט. זה לא מפריע לי. אני לא אוכל בשר, אז כבר התרגלתי.

יורופסקי עולה לבמה. ההרצאה מתחילה וברור לכולם, שכולם, כבר מכירים את ההרצאה מהאינטרנט. זה לא מפריע לקהל הביתי לגמוע כל מילה טבעונית. הציניות הישראלית שלי מרימה את ראשה למשמע חלק מן הדברים, עד שמגיע זמן הסרטון.

סרטון שמראה מה קורה בבתי מטבחיים לא חדש לי, אך מכאיב לצפות בו כל פעם מחדש. קטע אחד שוטף את הציניות שלי עם דמעות. בקטע רואים שור לפני שחיטה. השוחט מעביר את הסכין מצד אחד אל הצד השני של צוואר השור בזמן שהמצלמה הנסתרת עושה תקריב אל עיניו. עיניו ברגעיו האחרונים מביטות בעצבות למצלמה כאילו אומרות: "כואב לי". עוד מספר רגעים עוברים ולפני שהוא נעלם עיניו העצובות שואלות: "למה?"

ההרצאה מסתיימת במשפט שיש לנו בחירה מה נכניס לפינו. כנראה שכמו לפני ההרצאה כך גם אחריה, כדי שנוכל באמת לבחור את דרכנו עלינו קודם כל באמת להבין: "למה?"