כשיוסף אברמוביץ' ייסד את "ערבה פאוור" אף אחד לא האמין שיום אחד הוא יוכל לספק שליש מהאנרגיה של אילת באמצעות אנרגיה סולרית. כאקטיביסט מילדות אברמוביץ' מסביר מדוע בשבילו זהו מאבק על זכויות אדם
בן קמינסקי | 14 במאי 2012 | חברה והיסטוריה | 8 דק׳
חלומו של יוסף
ליוסף אברמוביץ' יש חלום, הוא רוצה לראות את מהפכת האנרגיה הירוקה מתרחשת, ואת ישראל הופכת ל"אור מתחדש לגויים". והוא לא ייתן לשום דבר לעצור אותו עד שהוא יגשים את החלום שלו. וזה לא שלא ניסו. אבל אברמוביץ', למוד ניצחונות במאבקים על דברים שבהם האמין, יודע ממעמקי לבו שאם משהו צריך לקרות, הוא יגרום לו לקרות. עם האמונה הבלתי מעורערת הזאת הוא כבר הצליח להציל יהודים מברית המועצות ולהעלות אותם לישראל, ולהביא לארץ את בני הפלשמורה שנשארו באתיופיה כשמדינת ישראל התעקשה שלא נותרו שם יהודים.
את הצעד הראשון בחזון של אברמוביץ' כבר אפשר לראות באופן מוחשי אם נוסעים לאילת דרך כביש הערבה. כשעוברים את קיבוץ קטורה, היכן שמצד אחד של הכביש משתרע מטע תמרים, מהצד השני עומד לו מטע של פאנלים סולריים. חקלאות אנרגיה. אלפים רבים של פאנלים סולריים מסודרים בשורות שורות על פני 80 דונם ומניבים 5 מגה-וואט. הצעד הבא צפוי לקום עד סוף 2013, ולהגדיל את גודלה של החווה הסולרית הראשונה בארץ פי שמונה, כך שתספק שליש מהאנרגיה של אילת.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
יוסף אברמוביץ': "לחיות את החלום זאת פריווילגיה. אבל זה גם קשה, כי מה שאנחנו עושים מעולם לא נעשה לפני כן במדינה הזאת" - צילום: בן קמינסקי/אפוק טיימס
