בעיצומו של החורף, עוד לפני שהשלג מפשיר והסנוניות שבות מארצות החום, עצי השזיף צובעים בפריחתם את…
הונג ג'יאנג | 28 באפריל 2012 | חברה והיסטוריה | 3 דק׳
סיפורי סין העתיקה: פריחת השזיף – סמל של עוצמה
בעיצומו של החורף, עוד לפני שהשלג מפשיר והסנוניות שבות מארצות החום, עצי השזיף צובעים בפריחתם את הנופים הקפואים של החורף, עומדים בגבורה אל מול הכפור, כמו כדי להזכיר את האביב הקרב ובא – מהללים את הכוח הבלתי נדלה של החיים, את היכולת לצלוח את הקשיים, ואת התקווה להתחדשות.
פריחת השזיף היא סמל מרכזי בתרבות הסינית. בהיותה "ידידתו של החורף", יותר מכל מייצגת פריחת השזיף את חשיבותה של הסבלנות, של היכולת לשאת קשיים, ואת כוח החיים המתגבר על המהמורות שבמשעולי החיים. פתגם סיני אומר כי ניחוח פריחת השזיף "נובע מהמצוקה ומהקור". וכמו השזיף גם נפש האדם מתרוממת מתוך עמידה בניסיונות, מצמיחה מתוך הקושי עוצמה פנימית ומגלה בתוכה אומץ שאינו נכנע.
במסורת הסינית יש לטבע מקום חשוב בתרבות. אלמנטים רבים מהטבע מהווים בתרבות הסינית התגלמות של ערכים שונים. השזיף, ויחד אתו הסחלב, הבמבוק והחרצית, נחשבו על ידי הסינים הקדמונים ל"ארבעת האצילים" שבקרב הצמחים, על שום סגולותיהם הנאצלות, כגון טוהר (סחלב), יושר והגינות (במבוק) וענווה (חרצית).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו