מדוע הרשויות המקומיות בוחרות לשמר בניינים מכוערים, עשויים מבטון כבד ואפור, ללא עומק תרבותי ויופי?
מאיה מזרחי | 14 במאי 2018 | חברה והיסטוריה | 8 דק׳
"אנשים לא אוהבים את הכיעור הזה. הם משתוקקים להרמוניה"
לפני 12 שנה, כשחייתי בפריז, נהגתי לצאת בכל יום לקנות בגט לארוחת הבוקר, כמו צרפתייה אמיתית. הייתי אז סטודנטית והתמזל מזלי לגור באחד הרובעים היפים של העיר. גרתי בדירת קרקע בבניין ישן, קלאסי ומעוטר, עם חצר פנימית יפהפייה, מרוצפת באבנים גדולות, שהונחו שם לפני כמה מאות שנים. כמה מזל, חשבתי לעצמי, שנפל בחלקי לפסוע בנוף שנושם בתוכו היסטוריה ויופי.
שנה אחר כך הגעתי לאתונה ומצאתי את עצמי מתגוררת במשך כמה חודשים בדירה קטנה בלב שכונת פלקה העתיקה. בכל יום, הייתי עולה בגרם המדרגות המוביל לגג, כדי לתלות כביסה או סתם לשבת לקרוא, תוך כדי שאני מרימה את עיניי, נרגשת לראות את האקרופוליס עומד שם במלוא הדרו
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
"אנשים לא אוהבים את הכיעור הזה. הם משתוקקים להרמוניה"
מדוע הרשויות המקומיות בוחרות לשמר בניינים מכוערים, עשויים מבטון כבד ואפור, ללא עומק תרבותי ויופי?
מאיה מזרחי | 14 במאי 2018 | חברה והיסטוריה | 8 דק׳
לפני 12 שנה, כשחייתי בפריז, נהגתי לצאת בכל יום לקנות בגט לארוחת הבוקר, כמו צרפתייה אמיתית. הייתי אז סטודנטית והתמזל מזלי לגור באחד הרובעים היפים של העיר. גרתי בדירת קרקע בבניין ישן, קלאסי ומעוטר, עם חצר פנימית יפהפייה, מרוצפת באבנים גדולות, שהונחו שם לפני כמה מאות שנים. כמה מזל, חשבתי לעצמי, שנפל בחלקי לפסוע בנוף שנושם בתוכו היסטוריה ויופי.
שנה אחר כך הגעתי לאתונה ומצאתי את עצמי מתגוררת במשך כמה חודשים בדירה קטנה בלב שכונת פלקה העתיקה. בכל יום, הייתי עולה בגרם המדרגות המוביל לגג, כדי לתלות כביסה או סתם לשבת לקרוא, תוך כדי שאני מרימה את עיניי, נרגשת לראות את האקרופוליס עומד שם במלוא הדרו
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
