"אני לא רוצה שאם בעוד כמה שנים תתרחש קטסטרופה בעולם, הנכדים שלי יגידו: ׳סבא, איפה היית בשנת 2014 כשעוד ניתן היה לשנות משהו?׳ להערכתי הפגיעה המואצת בסביבה ובחברה לא תשמיד את העולם, אך תסכן את המשך קיומנו כאנושות בעשורים הקרובים. זו שאלה קיומית שנוגעת לכולנו ויש לרכז מאמץ גדול כדי למנוע אסון".

את הדברים האלה לא אומר פוליטיקאי שבא למשוך כותרות או מיסטיקן עלום שם, אלא פרופ' יהודה כהנא, מי שנחשב בשנים האחרונות לאחד המומחים הבולטים בעולם לניהול סיכונים וביטוח, שכיהן בעבר כראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה באוניברסיטת תל אביב, וממייסדי ובעלי חברות רבות כמו איתוראן ופאנגו.

"מערכת הכללים ששירתה את העולם התעשייתי כבר אינה מתאימה לעולם החדש, הפוסט תעשייתי", אומר כהנא. "המודל הישן הקפיטליסטי הביא לצמיחה כלכלית, אך בה בעת הביא לנזקים חברתיים וסביבתיים. העולם שלנו מאופיין כיום במשברים מוניטריים, בהתרסקות מערכות הפנסיה בעולם, ב׳תספורות׳ בשוק ההון, ובמקביל מתרחש הרס סביבתי וחברתי עצום שמסכן את המשך קיומנו בעולם. יש צורך ב׳כלכלה חדשה׳, במודל חדש, שיביא לשגשוג כלכלי, סביבתי, וחברתי, ויישען על תודעה חדשה".

בשנים האחרונות מקדיש כהנא (70) את חייו במטרה לשנות את המצב. הוא פועל ביחד עם שותפים נוספים לבנות מערכת חדשה בתחומי הסביבה והכלכלה. "אני קורא לתהליך הזה 'אתחול'. המילה שאובה מעולם המחשבים: כדי להתגבר על תקלה בפעולת המחשב, אנו מתניעים אותו מחדש באמצעות חזרה לבסיס בטוח. התנעה מחודשת של מערכת כלכלית מסוגלת להביא לשינויים משמעותיים בכלכלה ובסביבה".

כהנא מעורב היום באופן ישיר או עקיף בעשרות סטרט-אפים בישראל, וביוזמות שונות המיועדות להתניע שינויים סביבתיים בעולם.

רגע ההתעוררות

התפנית ששינתה את תפיסת החיים של כהנא הגיעה במהלך קורס בניהול סיכונים שהעביר באוניברסיטת תל אביב. בזמן שהסביר איך לנתח סיכונים של עסק בודד, אחת הסטודנטיות הרימה את ידה ושאלה את כהנא: "האם אפשר להשתמש בגישה הזו כדי לנתח את הסיכונים של העולם כולו?"

"זה היה הרגע שבו 'נפל לי התפוח על הראש'", נזכר כהנא. "עסק רגיל צורך חומרי גלם ואנרגיה, מעבד אותם, אורז ומפיץ ללקוחות. כלכלת העולם כולו היא חיבור של כל העסקים שיש בו. כלומר, אנחנו לוקחים משאבים, מייצרים דברים, משתמשים בהם, ולאורך הדרך ובסוף התהליך הכול הופך לזבל. התהליך הזה מהיר ביותר, מכלה במהירות משאבים חשובים וגורם לזיהום האוויר, הים והיבשה. כך התחלתי להבין שהסיכון שבאמת מאיים על הקיום שלנו הוא סיכון סביבתי. בהמשך הבנתי גם את הסיכון שקיים במודל הכלכלי הנוכחי".

כהנא מתחיל את ההסבר על הסיכונים הסביבתיים בגידול הפנומנלי שחל באוכלוסיית העולם. "תוך ארבעה עשורים הוכפלה אוכלוסית העולם", הוא אומר, "נוספו כ-3.5 מיליארד איש וקצב הגידול המהיר צפוי להימשך עוד בעשורים הבאים. בנוסף, כל אדם צורך הרבה יותר מאשר בעבר, וגם הרכב התצרוכת משתנה. אם לפני 100 שנה אנשים צרכו בעיקר תוצרים חקלאיים, היום מרבית המוצרים הם מוצרים תעשייתיים המבוססים על כילוי מקורות אנרגיה עצומים, על חומרים חדשים שלא היו קיימים עד לפני כמה עשורים, חומרי אריזה, תוצרים של הנדסה גנטית וכו'. כל זה הוביל לזיהום סביבתי חסר תקדים".

בניגוד לדעה הרווחת, מדגיש כהנא, הפגיעה בסביבה אינה מתמצה רק בתופעה של שינויי האקלים ואפקט החממה. סכנה גדולה נוספת היא בהרג מיני חי וצומח ואובדן מהיר של המגוון הביולוגי. "בארבעת העשורים האחרונים השמדנו 80 אחוז משטחי הדיג בעולם וכשליש מהחי והצומח", הוא אומר.

זה ידוע כבר שנים רבות וחזו את זה. מה חדש כאן?

"בתחום החיזוי הטכנולוגי היה ברור שנחווה שינויים מהירים ומואצים. אלא שהתהליך מואץ. הצמיחה הכלכלית המואצת לוותה בנזקים משמעותיים לסביבה ולחברה. מדענים רבים חוששים שהנזק שאנו גורמים בקצב מואץ לסביבתנו עלול להביא להכחדת המין האנושי, אלא אם כן ננקוט צעדים דחופים למניעה.

״החי והצומח בעולם פועלים ביחסי תלות ואיזון מורכבים ביותר. אין אפשרות למין אחד להשתלט על כל העולם תוך הכחדת הסובב אותו, כי כל יצור הוא חלק משרשרת מזון מסובכת שבה משתתפים בעלי חיים, צמחים, חיידקים, וירוסים ופטריות. אנחנו תלויים בסביבה, ואם נשמיד אותה, נשמיד את עצמנו. מה הטעם לקיים עסקים שמשמידים את סביבתנו?"

מה הסיכון עבור המין האנושי בכך שנעלם סוג מסוים של יצור חי, למשל עכביש?

"הבעיה היא שסוג העכביש הזה יכול להיות חלק משרשרת מזון מסובכת. הוא נאכל על ידי משהו אחר, שגם הוא יכול להיות חלק משרשרת המזון שלנו ומסייע לתזונה שלנו. כשאתה פוגע באיזשהו וירוס או חיידק, אתה לא יודע למה זה יגרום בהמשך. אבל זו עשויה להיות פגיעה קשה. אנחנו יודעים למשל שדבורים נעלמות מן העולם. מה נעשה בלעדיהן? מעריכים שכ-75 אחוז מהמזון שלנו תלוי בפעילות הדבורים".

כהנא מצביע לכיוון הפרדס של גליל ים. "לך לשם, יש שם כוורות. הדבוראי מתפרנס לא רק משווי הדבש, אלא גם מהתשלום שהפרדסן משלם עבור שירות ההפריה של פרחי ההדרים. אתה לא יכול לאכול עגבניות שרי לפני שהחקלאי פותח קופסה עם 100 דבורים ומפזר בתוך החממה".

אז הכחדת המינים עלולה להביא להכחדת המין האנושי?

"בוא נסתכל על זה מהיבט רחב יותר. מאיפה בא החמצן לעולם? כחצי בא מתהליכי הפוטוסינתזה שמתבצע על ידי האצות והפלנקטון שנמצאים בימים. עקב הזיהום הגובר טמפרטורות הים משתנה, המים עכורים יותר, והחומציות עלתה מעבר לרמה האופטימלית. זה פוגע בייצור החמצן.

"גם מקורות המים המתוקים בעולם מזדהמים ומתדלדלים. באזור ניו אינגלנד בארצות הברית היו עד לפני עשורים בודדים אלפי אגמים של מים מתוקים. היום רובם אגמים 'מתים'. דוגמה אחרת היא הודו, כלכלה ענקית, שאוכלוסייתה תהפוך בתוך שנים ספורות לגדולה בעולם. מקורות המים של הודו נשענים על הפשרת השלגים ברכס ההימליה. זו רק שאלה של זמן, יש הערכות שמדברות על 15 שנה, עד שהודו תסבול מחסור חריף במים לחקלאות ולשימוש משקי הבית והתעשייה. מה הם יאכלו אז?"

מה הסיכוי שהתחזית שלך תתממש?

"זה לא רלוונטי. מספיק שיש סיכוי של 5 אחוזים שזה יקרה, שווה להתייחס לסיכון כי התוצאות הפוטנציאליות הרות אסון".

התמוטטות ה״דנקנריזם״

לאחר שנפל התפוח על ראשו של כהנא הוא צלל לתוך הנושא והתעמק גם בהיבטים הכלכליים שבו. "התחלתי להבין את המשמעויות האמיתיות, וזה נכנס לי עמוק לנשמה. התחיל להתבהר לי שהמערכת הכלכלית שלנו אינה מתאימה לצרכים שלנו. היא דורשת שינוי מהותי, כיוון שהיא מבוססת על הפילוסופיה הקפיטליסטית, לפיה כל שחקן בעולם אמור לשאוף למקסם את עושרו החומרי".

כהנא מסביר שהשאיפה הזו למקסום העושר החומרי אמורה הייתה להביא לחלוקה אופטימלית של המשאבים הכלכליים בעולם באמצעות ביקוש והיצע ומנגנון "היד הנעלמה". אבל במקביל, היא פגעה במערכת החברתית. "זה הפך לקפיטליזם חזירי", הוא אומר, "אנשים רודפים אחרי רווח מהיר. אבל בעסק אתה חייב להביא בחשבון את השיקולים של מחזיקי עניין רבים, ולא רק להביא למקסימום את הרווחיות של העסק שלך בטווח הקצר. אתה רוצה להקים עסק מבוסס, שיעסיק אלפי עובדים, שיביא למשפחות מאושרות, לעובדים מאושרים, שיחנך אנשים לערכים, שייתן לאנשים אפשרות לקנות את התוצרת שלהם. המטרה היא שנחיה מאושרים, לא עשירים…