הנס, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא דור חמישי בעסק משפחתי המגדל חיטה במישורים שממזרח לעיר המבורג שבצפון גרמניה. הוא זוכר בחום ובגעגועים את הטיולים שערך עם סבו בשדות, ואת אשר למד מחוכמתו ומניסיונו של הסב בעבודת האדמה – מהי כמות חומרי הדישון שיש לפזר בשדה, ואיך להשתמש בחומרי הדברה כדי להביא לגידולים הבריאים והפוריים ביותר.

אך בשנים האחרונות שיטות החקלאות של המשפחה החלו להשתנות, ולא מבחירה. כבר לפני עשור התחילו הרשויות לעודד את הנס, ואת עמיתיו בחלקות הסמוכות, להפחית מעט את השימוש בדשנים, ואף עודדו אותם באמצעות תמריצים כספיים להימנע מלנצל אחוזים בודדים בשטחי השדה שלהם במטרה לשמור על הגיוון הביולוגי. לאחרונה, עם המלחמה בשינויי האקלים, המגמה מקצינה. הרשויות מעודדות את הנס ואת חבריו להשתמש רק במחצית מחומרי ההדברה שהגידולים זקוקים להם כדי לצמוח במיטבם. היום גם מבקשים מהנס לעבד רק 90 אחוז מהשטח שלו. ומתברר שזה קורה כך לא רק בצפון גרמניה, אלא באירופה כולה.