כניסה
הרשמה לניוזלטר

בסוף אוקטובר האחרון פורסם מחקר מעניין שהוביל פרופ' אלי פינקל מאוניברסיטת נורת'ווסתרן (אילינוי). פינקל ושותפיו ניתחו…

איל לוינטר | 13 בדצמבר 2020 | טור עורך | 3 דק׳

קצת יותר נחמדים

בסוף אוקטובר האחרון פורסם מחקר מעניין שהוביל פרופ' אלי פינקל מאוניברסיטת נורת'ווסתרן (אילינוי). פינקל ושותפיו ניתחו עשרות מחקרים שנערכו מאז שנות ה-70 ועד זמננו, והגיעו למסקנה כי הקיטוב הפוליטי שאנו חווים היום הוא הגדול ביותר שהיה בחמישים השנים האחרונות. הכעס שיש לאנשים כלפי אנשים מהצד הפוליטי המנוגד, גדול יותר מהחיבה שיש להם כלפי אנשים מהצד הפוליטי איתו הם מזדהים. בעוד רגשות החיבה נותרו לאורך השנים חמים יחסית, רגשות הקור כלפי הצד השני נעו מפושר לצונן ואף לקפוא. קפוא כל כך – שהם עולים על רגשות החום ויוצרים שנאה יוקדת.

"הדברים נעשו חמורים בהרבה בעשור האחרון, ואין שום סימן שהגענו לתחתית", אמר פרופ' ג'יימס דרוקמן, אחד השותפים למחקר. "אנשים מאמינים שהמפלגה השנייה קיצונית מבחינה אידיאולוגית, קרבית ועוינת".

מחקרם אמנם התרכז בפוליטיקה האמריקנית, אך בישראל נראה כי הקיטוב הפוליטי לא פחות גדול, אם כי קיימים הבדלים ברורים בפוליטיקה של המדינות. על פי המחברים, בבסיס השנאה והקיטוב פועלים שלושה אלמנטים פסיכולוגיים. הראשון הוא "האחר" – הנטייה לראות את הצד הפוליטי הנגדי כשונה מהותית מאיתנו; השני הוא הנטייה לא לבטוח בצד השני; והשלישי הוא הנטייה לראות את הצד השני כלא מוסרי. אבל השאלה המעניינת היא מה הוביל לכך, וכאן מזהים החוקרים שלוש סיבות עיקריות:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כוחות של תקווה

איל לוינטר

בחודש האחרון השתנו חיינו. איבדנו בבת אחת הרבה אנשים אהובים ויקרים – ילדים, נשים וגברים, וצפינו במספר חסר תקדים של אנשים תמימים נלקחים בשבי על ידי אויב אכזר. רמת הרשע שאפיינה את מעשי הטבח הייתה מצמררת, ונדמה היה שנלקחה

להתבונן עמוק וישר יותר

איל לוינטר

אחת הפרקטיקות הנפוצות בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית ובתקשורת העולמית בכלל, היא איסוף סלקטיבי של ראיות, עובדות או חצאי אמיתות בנושא מסוים, כך שיתאימו להנחת המוצא של הכותבים או של גוף התקשורת המציג אותם. כאשר

להסביר את הבלתי מוסבר

איל לוינטר

סיפור עממי שעבר בדורות מספר על סמוראי קשוח וחזק הניגש לזן מאסטר השקוע במדיטציה עמוקה. בחוסר נימוס ובחוסר סבלנות, הוא מרים את קולו ואומר למאסטר: "אם אתה חכם כל כך, תסביר לי את טבעם של גן העדן והגיהינום". המאסטר פוקח את

מה שולט בנו?

איל לוינטר

ניתן לחלק היום את החברה הישראלית, באופן גס, בין אלה הרוצים תרבות מסורתית ובין אלה המעוניינים בתרבות ליברלית. קונפליקטים וויכוחים רבים מתחוללים על רקע זה, ונדמה כי זה לב העניין. אלא שמאחורי הקלעים, מבלי ששמנו לב, משתלטת

מה לא בסדר עם העולם?

איל לוינטר

ב-1910 החליט העיתון הבריטי The Daily Herald (שכבר לא קיים היום) להזמין את קוראיו לשלוח תשובות לשאלה "מה לא בסדר עם העולם?" השאלה הייתה זהה לכותרת של ספר חדש שהתפרסם באותה תקופה, אותו כתב העיתונאי והסופר המפורסם ג.ק. צ'סטרטון[ref]G.K

שחור או לבן, בלי אמצע

איל לוינטר

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות אישיות ברגע שנקודות המבט מתנגשות. השיח מתחמם והכעס משתלט. אנשים פוגעים זה בזה, הורסים זה את זה, ואף

שתפו: