הרשמה לניוזלטר

הקורונה עודנה כאן ולצד התקווה שהביאה עימה השנה החדשה, הביאה זו שחלפה כמה נתונים לא מעודדים במיוחד אודות מספר וסוג תאונות הדרכים שהתרחשו במהלכה. הנה הם לפניכם עם מסקנות כלליות וממוקדות

זאב נחמנזון | 9 בפברואר 2021 | תוכן שיווקי | 3 דק׳

תחת השפעה: הקורונה ותאונות הדרכים בישראל

מגפת הקורונה השפיעה על חיינו באופן ניכר ועבור רבים, היו השלכותיה אף משמעותיות במיוחד. הנתונים הקשים מנשוא של מספר החולים, הנדבקים, המונשמים והמתים מוצגים לנו מדי ערב במהדורות החדשות וגם אלו הכלכליים, אינם נעלמים מעינינו. האמירות והדעות בעניין מוצקות: חיינו היו טובים בהרבה ללא מגפת הקורונה שכן השלכותיה בשנה החולפת באו לידי ביטוי לא רק במספר הנפגעים מהנגיף – הן בריאותית והן כלכלית, אלא גם בזה של אלו שקיפחו את חייהם בכבישים. אז למרות הירידה שחלה במניין ההרוגים בתאונות הדרכים עקב הסגרים שהוטלו והתנועה הדלה בכבישים, כשיורדים לשורש העניין מבינים כי מלחמה זו רחוקה מלהסתיים.

אז שנה חדשה החלה, הקורונה עדיין כאן וכדי לנסות בכל זאת להימנע ככל הניתן מהתרחשותן של תאונות וכן לצמצם את מספר הנפגעים מהן, יש כמה פעולות שבאפשרותכם לעשות. אם ברשותכם רכב, ודאו תחילה שהוא כשיר לנסיעה ומטופל כהלכה וכי ברשותכם כלל הרישיונות והפוליסות הרלוונטיות ובתוקף. בדקו כי אתם מבינים היטב מה כולל ביטוח מקיף לרכב שיכסה במקרים בהם כבר נקלעתם לתאונה ולאחר שכל אלו מעודכנים אצלכם, אל תתפשרו על נהיגה בטוחה שכן שיפור הגורם האנושי חשוב במיוחד במלחמה בתאונות הדרכים, אם לא החשוב ביותר. עד אז, לפניכם סיכום שנת 2020 בכבישים.

בין ירידה לעלייה

בשנת 2019, לאחר השקעה רבה בתשתיות ובקמפיינים להפחתת כמות ההרוגים בתאונות הדרכים אכן חלה ירידה במספר ההרוגים בכבישים שעמד על 355, בהחלט בשורה טובה לכולנו. על פי נתוני הרלב”ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), בשנת 2021 נהרגו בכבישי ישראל 305 בני אדם, ירידה נוספת של כ-15% לעומת זו שחלה ב- 2019. הנתונים הללו, שהיו מעודדים במיוחד, היו בעיקרם תוצאה של נוכחות מועטה בהרבה בכבישי ישראל – כפועל יוצא של סגרים, הגבלות תנועה, פיטורים ושאר גורמים ומשתנים. על אף הקושי הרב לאמוד ולכמת את התנועה בדרכים, ניתן להעריך כי במהלך שנת 2020 ירדה התנועה בכ-15% ביחס לזו שהייתה בשנים קודמות מה שמעיד בפועל על עליה בכמות ההרוגים ביחס לתנועה הדלה ובפרט לא בכזו שניתן לבטלה.

נתון חשוב נוסף בעל תלות משמעותית בקורונה הוא מספר הנפגעים ברכבים ממונעים קלים. הקורקינטים הממונעים, נחלתם של בני הנוער שלמרבה הצער אינם מצייתים לחוקי התנועה ואינם זוכים לאכיפה קפדנית, רשמו ירידה חדה של כ-24% באבדות בנפש וזאת בקשר ישיר לסגרים שהותירו רבים מהם בבתיהם. מנגד, נרשמה עליה כואבת במספר רוכבי האופניים החשמליים שנהרגו, כ-30% על פי נתוני הרלב”ד, כמו גם עליה דומה במספר רוכבי האופנוע שנהרגו. גם כאן לקורונה השפעה ישירה כשהסגר יוצר רושם של כבישים ריקים ובטוחים יותר – רושם מטעה עם השלכות איומות שבהחלט ניתן היה לצמצם.

סגרים ומספרים

איך שלא נבחר להסתכל על כך, תקופת הסגרים הפחיתה משמעותית את מספר תאונות דרכים. אם נשווה את תקופת הסגר הראשון לתקופה המקבילה בשנה שעברה, עמד המספר הממוצע של התאונות ליום בשנת 2019 על 159 כשבסגר בשנת 2020 ירד ל-48 – פער ניכר הנובע מהפחתה של כ-60% בתנועה בכבישים. לעומת זאת, באותה התקופה בדיוק, עמד המספר הממוצע של תאונות הדרכים הקטלניות ליום על 0.75 ב-2019, מול 0.44 ב-2020. גם במקרה זה, ככל הנראה יצר הסגר ביטחון מופרז או לחלופין הוביל לנהיגה לחוצה ולא נכונה, כך שכמות התאונות הקטלניות לא ירדה במקביל למספרן של אלו הכלליות. מכך ניתן להסיק רבות בעיקר על הגורם האנושי – הנמנה בין חמשת הגורמים המובילים לתאונות דרכים, בו יש לטפל בהקדם האפשרי.

תיקון כללי

נושא תאונות הדרכים נמנה בין אלו הכואבים והטעונים ביותר בישראל. הקורונה והסגרים הנלווים לימדו אותנו דברים חדשים אך בעיקר נקודתיים. ישנם כמה נתונים יבשים שהשוני ביניהם אפסי עד נמוך, למשל: אנו יודעים שכ-65% אחוז מההרוגים הם מעל לגיל 45 ומכאן שפרמטר הגיל מהווה פקטור משמעותי בעניין, שכ-27% מההרוגים הם הולכי רגל ומכאן שהם פגיעים יותר, שהיום הקטלני ביותר הוא יום חמישי ושכשלושת רבעי ממספר ההרוגים הם גברים – תובנה נוספת על מאפיינים מגדריים.

מגפת הקורונה אמנם עתידה לחלוף בקרוב מן העולם אך למרבה הצער, זו של תאונות הדרכים והקטל בכבישים עדיין מלווה אותנו כמדי שנה. בימים אלו מגבשים הרלב”ד ומשרד התחבורה, הפועלים רבות לצימצום המספרים והנתונים הגבוהים, תוכנית שמטרתה להפחית את מספר תאונות הדרכים ב-50% כבר עד סוף העשור הקרוב – תחזית אופטימית יותר לשנה הקרובה וכן לאלו הבאות אחריה.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תחקיר: כיצד המידע הגנטי שלנו עובר לממשלת סין

איל לוינטר

בבניין שהיה פעם מפעל נעליים שוכנת היום בעיר שֶן-גֶ'ן (Shenzhen) חברת מיפוי הגנום הגדולה בסין ואולי בעולם כולו....

נתי טוקר מדה-מרקר מראיין את מגזין אפוק – הראיון המלא

צוות אפוק

בתחילת אוקטובר החליטה מ', כתבת צעירה מדה-מרקר, להתחזות לעובדת בחברת תרופות ו-ויטמינים...

“כשאומרים שיש כאן מאבק בין ימין לשמאל, מהו המאבק? זה מאבק בין פיל לזבוב. זה לא מאבק אמיתי”

מאיה מזרחי

הכול התחיל בארוחת ערב ראש השנה,...

מהארכיון: אפקט הנוצבו: האם קריאה על המגפה יכולה לגרום לנו נזק?

רקפת תבור, דינה גורדון

"עדיין אין לנו נתונים ספציפיים האם הדיווחים בתקשורת על הווירוס שמקורו...

אמנות הטיעון וההטעיה

איל לוינטר

באמצע אוגוסט האחרון טען בפייסבוק איש עסקים סיני המתגורר בישראל כי "קוביד 19 לא הגיע במקור מסין. הממשלה הסינית אמנם הייתה זו...

אמנות הטיעון וההטעיה

איל לוינטר

באמצע אוגוסט האחרון טען בפייסבוק איש עסקים סיני המתגורר בישראל כי "קוביד 19 לא הגיע במקור מסין. הממשלה הסינית אמנם הייתה זו...

מהפיכת הלוחמה הכלכלית: איך יתגבר העולם על המשבר הכלכלי בעידן שלאחר הקורונה

ד”ר אודי לוי

1 לאורך ההיסטוריה הובילו מגפות למהפכות גדולות. הן...

האם מתקרב היום שבו יקבעו כי הקורונה עוברת באוויר?

רקפת תבור

עבור רובנו הפכה המסכה לחלק כמעט בלתי נפרד מהיום-יום. היא לא ממש נוחה, אבל התרגלו לעטות...

שתפו: