הרשמה לניוזלטר

דיוויד גוגינס היה ילד שמן ושנוא, תלמיד כושל שסבל מדיכאון ומשיממון. מהמקום הנמוך ביותר, דרך הסבל הרב ביותר, הוא עבר מסע לגילוי עצמי והפך לאחד מספורטאי הסיבולת הטובים בעולם

דינה גורדון | 12 בינואר 2021 | פסיכולוגיה | 15 דק׳

איך להפוך לבלתי שביר – הסיפור של דיוויד גוגינס

זה היה עוד ערב שגרתי בחייה של משפחת גוגינס. בשעה עשר בלילה עזבו אחרוני האורחים את משטח ההחלקה על סקטים שהמשפחה ניהלה בעיר ויליאמסוויל שבמדינת ניו יורק. האם ושני הבנים (בני שש ושמונה) החלו לנקות ולקרצף את הרצפה והשירותים, כשהאב פוקח עליהם עין בוחנת מעמדתו במשרד, ליד הקופה. לקראת חצות, השכיבה האם את הבנים לישון על הספה במשרד, בזמן שהחלו להגיע ראשוני האורחים למועדון שהחל מחצות הפך למשטח ריקודים. לקראת שלוש לפנות בוקר הם סגרו את המועדון, האם הרימה את שני הבנים בזרועותיה, כולם נכנסו למכונית המשפחתית ונסעו הביתה.

הנסיעה הביתה הייתה מתוחה. האב רתח מכעס על האם ששלחה אליו מבטים זועמים, לאחר שהוא פלרטט עם אחת הנשים במועדון. בבית, לאחר שהבנים כבר כמעט נרדמו, נשמעו צעקות מריבה וחבטות עזות. הבן הבכור התחפר מתחת לשמיכה, אוטם את אזניו. ואילו הצעיר, דיוויד, זינק ממיטתו, יצא למסדרון וראה את אביו גורר את אימו בשערותיה במורד המדרגות כשהוא מצליף בה שוב ושוב בחגורתו. מבלי לחשוב פעמיים הוא זינק על גבו של אביו, חבט בו באגרופיו וצעק: "תעזוב את אמא, תפסיק להכות את אמא שלי". האב, מופתע, הפסיק לרגע, ואז ניער מעליו בקלות את הילד, עזב את האם, ופנה להצליף בילד בחגורה על כל גופו שוב ושוב. לאחר שכילה את חמתו בהם, הוא עזב את שניהם מדממים על המדרגות, פנה לחדרו וטרק את הדלת מאחוריו.

האם זחלה אל הילד, אספה אותו בזרועותיה, והשכיבה אותו במיטתו. שניהם לא אמרו מילה. מה שקרה באותו לילה היה חלק משגרת חייהם. רק לאחר שנים מספר של התעללות פיזית ורגשית מתמדת, מצאה האם את האומץ לקחת את הבנים ולברוח לעיר ברזיל באינדיאנה שבארה"ב. הם הצליחו לברוח מהאלימות של האב, אבל כעת העוני היכה בהם. האם, שלא היו לה כישורים מקצועיים, עבדה בשלוש משרות דחק כדי לפרנס אותם, ובית הספר הפך גם הוא לסיוט: דיוויד היה התלמיד השחור היחיד בכיתה, ובין הבודדים בכל בית הספר. הכינוי Niger נזרק לעברו בדרך שגרה. כתבו לו אותו באותיות גדולות על מחברותיו, והוא קיבל איומים מילוליים ופיזיים על חייו לעתים קרובות.

שתפו את הכתבה:

צילום: [Evan Hurd / Alamy Stock Photo]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האקדמאים שהפילו את האקדמיה מכים שנית

יאן יקיאלק 23 דק׳

כל מחקר המוגש לפרסום בז'ורנל אקדמי המכבד עצמו צריך לעבור ביקורת עמיתים. הוא נקרא על ידי אנשי אקדמיה המתמחים...

אסטרטגיית גרגיר הקפה: איך לשנות את הסביבה במקום שהסביבה תשנה אתכם

דינה גורדון 10 דק׳

השופט היכה שלוש פעמים בפטיש על שולחנו ופנה אל ראש חבר המושבעים: "אני...

כיצד להפוך למבוגרים טובים יותר

מאיה מזרחי 17 דק׳

ההורים של סינתיה בת ה-14 היו מבולבלים מאוד. מסיבות שהם לא יכלו להבין ההתנהגות של בתם השתנתה לבלי הכר בשנה האחרונה. היא הפכה...

“פילוסופים שאלו האם העם יהיה מספיק נבון בשביל לנהל מדינה? אני מציע לשאול האם האליטה מספיק נבונה”

דור לוינטר 18 דק׳

ד"ר גדי טאוב...

להיות מאסטר באמנות ההקשבה

מאיה מזרחי 10 דק׳

אין אדם בעולם שמאזין טוב לאחרים, כל הזמן. אנו מוסחים ממחשבות שרצות בראשנו, והקשבה דורשת מאמץ. היא סוג של יכולת וסובלנות שצריך...

ארבעה שיעורים יוצאי דופן בניהול

צוות אפוק 20 דק׳

1. כוחו של הדיבור הפנימי רוני ויינברגר מסייע למנהלים לפתור בעיות בין אישיות בעבודה, בין השאר באמצעות עבודה על...

“כולם בבריה”מ ידעו ש’פראבדה’ זה שקר. בארה”ב, לעומת זאת, יותר מ-50% מהאנשים מאמינים ברוב השקרים שמופצים בתקשורת”

יאן יקיאלק 14 דק׳

איך לשלוט בחלומות שלנו

צוות מגזין אפוק 10 דק׳

זו הייתה שעת בוקר, השעון המעורר צלצל בחוזקה וטים פוסט, דוקטורנט הולנדי צעיר, ניסה טריקים שונים שיאפשרו לו להישאר בתוך החלום שבו...

שתפו: