הרשמה לניוזלטר

ההיסטוריה האנרכיסטית החבויה של אמנים מודרניים מוערצים כמו קורבה, פיקאסו ודאלי, חושפת את הסיבות שבגללן איננו מסוגלים להבחין היום בין אמנות לקשקוש ובין יופי לכיעור

איל לוינטר, מאיה מזרחי | 11 בנובמבר 2020 | חברה והיסטוריה | 28 דק׳

פיקאסו, קורבה וההיסטוריה האנרכיסטית של האמנות המודרנית

בסצנה מתוך הסדרה הפופולרית "אמילי בפריז", אמילי יושבת בבית קפה מפורסם בפריז, "קפה דה פלור", לוגמת יין ופותחת בשיחה עם הבחור הצרפתי שיושב לידה. הוא מספר לה כיצד סימון דה בובואר וז'אן פול סארטר הפכו את בית הקפה הזה למפורסם בתקופה שבה עמד ריק. סיפורו ממשיך לבית הקפה שממול – "קפה לה דה מאגו". קפה לה דה מאגו היה מלא באנשים מאחר שאמנים כמו פיקאסו והמינגווי נהגו לשבת בו באופן קבוע. אך סארטר ודה בובואר החליטו ש"לה דה מאגו" "היה [בית קפה] בורגני מדי מכדי לשבת בו", הסביר הצרפתי לאמילי, אז הם עברו לקפה דה פלור שהפך עקב כך לבית הקפה הכי "קול" בפריז.

הקשר הזה בין האמן הבוהמיין האנטי-בורגני לבין הרומנטיקה שנוטפת ממנו בסרטים, בספרים או בשירים, נראה לנו טבעי לגמרי היום. כבר עשרות שנים שהתרבות הפופולרית מטפטפת לנו שלהיות אמן מהפכן זה מגניב, שלהיות אוונגרד, חדשני, עני, המעלה רעיונות שמטרתם לשחרר את החברה מהעול המסורתי שממנו צמחה – זה שווה ערך לאדם שהוא חכם, עמוק, רומנטי ומעורר השראה.

הילה דומה נוצרה גם מסביב לאמנות המודרנית שנוצרה בידי אמנים אוונגרדים. הפירוק של הציור והמעבר אל המופשט, השימוש הנועז בצבעים ושבירת הקומפוזיציה הם ביטוי, כך נהוג לחשוב, לחופש הביטוי של האמנים אל מול החוקים הנוקשים של האמנות המסורתית. אחת האמירות שאנחנו שומעים לא מעט היא שהאמנים האוונגרדים לא היו מוערכים בזמנם – כשהדוגמה הקלאסית היא ואן גוך שמכר ציור אחד בלבד בחייו. זאת הסיבה, מסבירים לנו, שהם היו גדולים כל כך – רק היום אנחנו מסוגלים להבין באמת את גאונותם.

שתפו את הכתבה:

מבקרת מתבוננת ביצירת האמנות 'Chapel of Marxism' בתערוכה "Karl Marx forever" שהוצגה במוזיאון הלאומי של רוסיה בסנט פטרסבורג באוקטובר 2018 | [Olga Maltseva/AFP via Getty Images]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המעגל הסודי של האמנות המודרנית

מאיה מזרחי 19 דק׳

אימם של פיטר וג'יין החליטה לקחת אותם לגלריה לאמנות מודרנית, לצפות בתערוכה בשם "המוות של המשמעות". "האם אמנות היא דבר יפה?" שאלה...

האקדמאים שהפילו את האקדמיה מכים שנית

יאן יקיאלק 23 דק׳

כל מחקר המוגש לפרסום בז'ורנל אקדמי המכבד עצמו צריך לעבור ביקורת עמיתים. הוא נקרא על ידי אנשי אקדמיה המתמחים...

הכוח המסתורי שאומר לכם איך לחשוב ומה לומר

איל לוינטר 21 דק׳

בתחילת פברואר, כאשר עלה החשש כי מגפת הקורונה עלולה להגיע לאיטליה, הועלתה האפשרות להכניס לבידוד סינים שהגיעו...

כיצד האקדמיה מטעה את הציבור בנוגע לסין

ג'ניפר זנג, יערה ארגוב 9 דק׳

פרופ' רוברט ביקרס (Robert Bickers), מומחה להיסטוריה של סין המודרנית באוניברסיטת בריסטול שבבריטניה, נזכר בימי התום...

האם קיים גורל?

מאיה מזרחי 7 דק׳

אניקיוס מאנְליוס סוורינוס בּוֹאֶתיוּס היה פילוסוף והוגה דעות ידוע במאה השישית לספירה. הוא נולד ברומא למשפחה מיוחסת ועשירה אליה השתייכו גם הקיסר...

מהו העיקרון שמניע את העולם ומי הם האנשים שמנסים להרוס אותו

איל לוינטר 25 דק׳

מאז תחילת ההיסטוריה ניסו בני האדם להבין את החוקיות הגלומה בעולם: את...

תחקיר: כיצד המידע הגנטי שלנו עובר לממשלת סין

איל לוינטר 24 דק׳

בבניין שהיה פעם מפעל נעליים שוכנת היום בעיר שֶן-גֶ'ן (Shenzhen) חברת מיפוי הגנום הגדולה בסין ואולי בעולם כולו....

מסע בעקבות התרבויות האבודות

רקפת תבור 13 דק׳

כשהתיאולוג הגרמני, גוסטב דייסמן, הוזמן ב-1929 לספריית ארמון טופקאפי שבאיסטנבול כדי לקטלג את המסמכים שנותרו פזורים בה לאחר...

שתפו: