הרשמה לניוזלטר

מדע לא אמור להיות נגוע באידיאולוגיה ולא כל שכן בפוליטיקה. אלא לעשות את הדבר היחיד שלשמו…

ווסלי ג'יי סמית | 10 בנובמבר 2020 | דעות | 6 דק׳

ההטיה האידיאולוגית של כתבי עת מדעיים הורסת את האמון במדע

מדע לא אמור להיות נגוע באידיאולוגיה ולא כל שכן בפוליטיקה. אלא לעשות את הדבר היחיד שלשמו הוא נוצר – לשמש כשיטה לחקר והבנת העולם הפיזי שסביבנו באמצעות כלים אמפיריים: תצפיות, מדידות, ניסויים, הפרכה וכדומה. העניין במדע הוא לקבוע באופן אובייקטיבי מה אמיתי ומה לא בהתבסס על עובדות, לא על בסיס רצונות או על גחמות.

לכן אני מזדעק כאשר כתבי עת מדעיים ורפואיים מכובדים הופכים לפוליטיים או מקדמים אג’נדות שאין להן ביסוס במדע, וכלל אין זה משנה באיזה אג’נדות מדובר. הנה כמה דוגמאות.

מגזין Science, הנחשב לאחד הפרסומים המדעיים המוערכים בעולם, פרסם טור אידיאולוגי חריף הדוגל בהענקת “זכויות” לטבע[1]. אף על פי ששמירה על הטבע זה דבר הכרחי, וחשוב שיהיו אנשים שיגנו עליו כשקורות עוולות, תנועת “זכויות הטבע” היא פלג אידיאולוגי רדיקלי בתנועת הסביבתנות שמטרתו להעניק לצומח, לבעלי חיים ולמערכות אקולוגיות – ואף למאפיינים גיאולוגיים – זכויות אנושיות חוקיות. הטענה היא שרק בדרך זאת נוכל להגן עליהם מול ניסיונות של פיתוח או בנייה במסגרת השוק החופשי – שלטענת הפלג יוצרות זיהום ופוגעות בסביבה[2].

“קהילות שחוקקו את חוקי זכויות הטבע מוסמכות לדחות פעולות שלטוניות המאפשרות התפתחות לא רצויה ומזיקה המפרה זכויות אלה”, נכתב באתר קהילת “זכויות לטבע”[3]. מי יחליט מה היא פעולה מזיקה לטבע? “אנשים בקהילה” שיוכלו “להיכנס לנעלי ההר, הזרם, או המערכת האקולוגית ביער” ולייצג אותם בבית משפט מול בני האדם.

מהו הבסיס המדעי להענקת “זכויות” לטבע? אין כזה. כותבי המאמר מודים בעצמם: “טענה זו אינה מבוססת על ראיות מדעיות”, אלא על טיעון פילוסופי. מכיוון שלבני אדם מוענקות זכויות אדם האוסרות לפגוע בהם, יש מקום להעניק זכויות חוקיות דומות גם לטבע, שגם בו אסור לפגוע, ואין לדרוש מהמדע להוכיח זאת, כפי שלא דורשים מהמדע להוכיח שמגיעות זכויות לבני אדם. השורה התחתונה היא זו – אין לזה כל קשר למדע. זו אג’נדה. מדוע כתב עת מדעי מוביל כמו Science מעניק גושפנקה לאג’נדות?

Nature, אולי כתב העת המדעי היוקרתי בעולם, פרסם באוקטובר האחרון מאמר מערכת שכותרתו “מדוע Nature תומך בג’ו ביידן לנשיאות ארה”ב”. “איננו יכולים לעמוד בצד ולאפשר למדע להתערער [על ידי דונלד טראמפ]. האמון של ג’ו ביידן באמת, בראיות, במדע ובדמוקרטיה הופך אותו לבחירה היחידה במערכת הבחירות בארה”ב”[4].

בין אם אתם מסכימים עם הבחירה הפוליטית של Nature ובין אם לאו אינו העניין. היום הם אולי בעד מועמד שאתם תומכים בו, מחר הם יהיו בעד מועמד שאתם מתנגדים לו. העניין כאן הוא שאין זה מתפקידו של כתב עת מדעי לעסוק בפוליטיקה. בשורה הראשונה במאמר מציינים מחבריו כי “ב-9 בנובמבר 2016 התעורר העולם לתוצאה בלתי צפויה: דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה”ב. כתב העת הזה לא הסתיר את אכזבתו”. במילים אחרות – כמו מחצית מהבוחרים בארה”ב, ב-2016 ישבו במערכת Nature אנשים שהצביעו להילארי קלינטון, ולכן חשו אכזבה כשטראמפ נבחר. בסדר, אבל אין לכך שום קשר למדע – זו פשוט פוליטיקה.

כמובן, יש מספר נושאים שלגיטימי שכתב עת מדעי יעלה. לדוגמה, עניינים הקשורים במימון מדעי, או עניינים הקשורים בטיפול של הממשל בנושאי סביבה הנחקרים על ידי המדע. אך רוב התלונות במאמר כרוכות באי הסכמות סביב נושאים אידיאולוגיים ופוליטיים. המאמר תוקף, למשל, את מדיניות ההגירה של הנשיא טראמפ. כיצד זה קשור למדע?

מוקדם יותר באותו חודש פרסם כתב העת מאמר מערכת נוסף שכותרתו: “מדוע Nature צריך לסקר כעת פוליטיקה יותר מתמיד”[5]. פוליטיקה? האם בכך אמור לעסוק כתב עת מדעי? “אנו מתכננים להגדיל את סיקור הפוליטיקה מרחבי העולם, ולפרסם מחקרים ראשוניים נוספים במדע המדינה ובתחומים נלווים”, מציינים המחברים. פסקת מחץ במאמר מציינת כי “המדע והמחקר מיידעים ומעצבים את קשת המדיניות הציבורית החל מהגנת הסביבה וכלה באתיקה בשימוש בנתונים”. לדוגמה, הם יכולים “לגרום למוסדות להתחייב לעבוד קשה יותר כדי להגן על שוויון, על גיוון [אתני] ועל הכלה, ולתת יותר מקום לקולות מקהילות שבעבר נדחקו לשוליים”. כל אלו יכולות להיות מטרות חברתיות לגיטימיות, אבל למה שמגזין מדעי ישאף להשפיע עליהן?

אפילו מותה של רות ביידר גינסבורג הפך לחומר גלם פוליטי עבור כתב העת[6]. מה למותה של שופטת בית המשפט העליון ולמדע? מלבד “מחויבות לקדמה חברתית” אותה חולקים העורכים עם גינסבורג, אין להם הרבה במשותף.

לכתב העת המוערך NEJM (New England Journal of Medicine) גישה פוליטית מוחצנת לא פחות. לאורך השנים העניק כתב העת במה לרופאים המתנגדים להחזקת נשק בוויכוחים סביב התיקון השני לחוקת ארה”ב[7]; המגזין טען שרופאים צריכים לחנך פציינטים לגבי הסכנות שבשינויי האקלים[8]; והתנגד לזכותם של רופאים לסרב לתת טיפול רפואי מטעמי דת ומצפון (סרבנות מצפונית)[9].

באוקטובר האחרון פרסם כתב העת מאמר מערכת הדוגל בהדחת טראמפ בבחירות בגלל טיפולו בהתפרצות הקורונה בארה”ב, ומשבח את סין על טיפולה במגפה[10]. במקום להטיל לפחות חלק מהאשמה על סין שהסתירה את התפרצות המגפה, אפשרה לה להתפשט ליתר העולם, מנעה מחוקרים חיצוניים לבצע תצפיות ישירות בוו-האן ודיכאה בבריונות רופאים סינים שניסו להזהיר את העולם מפני הצפוי לבוא – כתב העת פרגן לה.

מאמר שערורייתי לא פחות תקף את תעשיית הגז הטבעי – הנחשבת כאמצעי יעיל להילחם בשינוי האקלים, עקב הזיהום המועט שהיא מותירה אחריה לעומת פחם. המאמר טען כי “יש לאסור חיבור גז לבתי מגורים או לבניינים מסחריים, להסיר מכשירי גז חדשים מהשוק, לאסור חיפושי גז נוספים על אדמות פדרליות, ולהפסיק כל בנייה חדשה או מתוכננת של תשתיות גז”[11]. כל זה אינו מדע – זאת אג’נדה.

“אז מה?” אתם עשויים לומר. “אף על פי שכתבי עת מקצועיים מתאפיינים באג’נדה פוליטית ברורה, הם גם מפרסמים מחקרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, הלא כן? אז מדוע שלא נתעלם מהפוליטיקה ונתמקד אך ורק במדע עצמו?”.

על פניו מדובר במחשבה יפה. בפועל, להטיה פוליטית יש השפעה פוטנציאלית מזיקה על המדע האובייקטיבי המתפרסם בין דפיו של אותו כתב עת. מי מחליט אילו מאמרים ראויים לפרסום? העורכים. מי מחליט אילו “עמיתים” יבצעו את ביקורת העמיתים? העורכים. מדוע עלינו לצפות שאותם עורכים, המביעים דעות פוליטיות באופן כה בוטה בנוגע למגוון רחב של נושאי מדיניות ציבורית, יהיו פתאום אובייקטיביים מבחינה אידיאולוגית בכל הנוגע לנושאים מדעיים, כאשר לאותם מאמרים מדעיים יש לעתים קרובות השפעה מהותית על קביעת המדיניות?

מדובר בבעיה גדולה. החברה שלנו נהיית עוד ועוד מפוצלת מבחינה אידיאולוגית. כאשר המחקר המדעי נעשה פוליטי, כאשר הגופים הציבוריים המכובדים ביותר של הענף מקדמים דוֹגמה מפלגתית כחלק משליחותם המוצהרת – האמון במדע עצמו נפגע.


המחבר הוא משפטן ויו”ר “מרכז דיסקברי לאנושיות יוצאת דופן” שמושבו בארה”ב


  1. Chapron, Epstein, López-Bao, “A rights revolution for nature”, Science, 29 Mar 2019
  2. Wesley J. Smith, “The return of nature worship”, Acton Institute, August 2018
  3. CELDF, “Rights of Nature FAQs”, Mars 2016
  4. Editorial, “Why Nature supports Joe Biden for US president”, Nature.com, 14 October 2020
  5. Editorial, “Why Nature needs to cover politics now more than ever”, Nature.com, 6 October 2020
  6. Sarah Franklin, “Ruth Bader Ginsburg (1933–2020)”, Nature.com, 8 October 2020
  7. Malina, Morrissey, Campion, +2, “Rooting Out Gun Violence”, The New England Journal of Medicine, 14 January 2016
  8. Solomon, C. LaRocque, “Climate Change — A Health Emergency”, The New England Journal of Medicine, 17 January 2019
  9. Stahl, J. Emanuel, “Physicians, Not Conscripts — Conscientious Objection in Health Care”, The New England Journal of Medicine, 6 April 2017
  10. Editorial, “Dying in a Leadership Vacuum”, The New England Journal of Medicine, 8 October 2020
  11. Landrigan, Frumkin, Lundberg, “The False Promise of Natural Gas”, The New England Journal of Medicine, 9 January 2020

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
החידה של שייקספיר

דינה גורדון 7 דק׳

בבוקר סגרירי בסתיו 1895, הגיעה אליזבת' וולס גאלופ למגדל קאנונבורי שבצפון לונדון. היא העיפה מבט אל ראש המגדל, ואז, בלב פועם מהתרגשות, הניחה את ידה על...

הסובלנות החדשה

איל לוינטר 19 דק׳

גידי היה נחוש לכסח את הדשא שגדל בחצר. בסוף השבוע הוא הוציא את מכסחת הדשא והתחיל בעבודה, כשלפתע הבחין בשכן מנופף לשלום. "כשתסיים אצלך יש לי בשבילך...

הגולאג הדיגיטלי של גוגל

דינה גורדון 4 דק׳

מייקל רקטנוואלד (Rectenwald) הורחק לסמסטר שלם ממשרתו כפרופסור בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת ניו יורק. הסיבה להרחקה הייתה...

“כולם בבריה”מ ידעו ש’פראבדה’ זה שקר. בארה”ב, לעומת זאת, יותר מ-50% מהאנשים מאמינים ברוב השקרים שמופצים בתקשורת”

יאן יקיאלק 14 דק׳

כיצד לגרום לאנשים לשנות את דעותיהם?

מאיה מזרחי 18 דק׳

כולנו יודעים כמה קשה לשנות את דעותיו הפוליטיות של מישהו. כמעט כל אחד מאיתנו נקלע בחייו לוויכוח פוליטי, סוער...

“להערכתי יתרחש עימות גלובלי ב-2020, וצה”ל ייכנס קרקעית לעומק סוריה”

איל לוינטר 20 דק׳

פרופ' דוד פסיג הוא חוקר עתידים המתמחה בחיזוי מגמות...

מי היה השרלוק הולמס האמריקני?

רועי בהריר 12 דק׳

ב-1 בדצמבר 1903 יצא לאקרנים המערבון האילם מבית אולפני אדיסון: "שוד הרכבת הגדול". הסרטון בן עשר הדקות הופק ובוים בידי אדווין סטנטון...

מדוע תרבויות קורסות?

רקפת תבור 13 דק׳

היסטוריונים רבים מצביעים על דפוס חוזר בהיסטוריה האנושית: תרבויות עולות, מתפתחות לרמת מורכבות מרשימה, אך בסופו של דבר שוקעות,...

שתפו: