הרשמה לניוזלטר

לאחרונה רבים מדברים לרעה על משרד החינוך. לי יש דווקא דבר חיובי לומר עליו. הגן של…

איל לוינטר | 5 בפברואר 2020 | טור עורך | 2 דק׳

טור עורך גיליון 330: הדשא של השכן

לאחרונה רבים מדברים לרעה על משרד החינוך. לי יש דווקא דבר חיובי לומר עליו. הגן של הבת שלי משתתף בפרויקט הנקרא “ספריית פיג’מה”. פעם בחודשיים הילדים מקבלים ספר הביתה – קלאסיקה מוכרת מילדותנו או ספר חדש בכריכה רכה. אבל זה לא הכול. בסוף הספר יש טקסט להורים שמזמין אותם לנהל דיאלוג עם הילד על מה שקראו. בדרך זאת, ההורה והילד לא רק קוראים יחד סיפור ומבלים זמן איכות, אלא גם מנהלים שיח.

הספר האחרון שקיבלנו הביתה היה “מוהא ובוהא” מאת יענקלה יעקובסון. אני אעשה לכם ספוילר: הסיפור עוסק בשתי פרות המוצאות חלקת אדמה ובה דשא ירוק ומיד מתחילות לקנא זו בזו. הראשונה אומרת שהדשא של השנייה ירוק ורך יותר, והשנייה אומרת שלראשונה יש עשב ירוק ורך יותר. הדשא מתערב בוויכוח ואומר להן: “אולי תפסיקו לבלבל את המוח, תתחילו ללעוס כבר במקום לקשקש, כי אם לא תירגעו אני בסוף אתייבש”.
אבל הפרות ממשיכות בשלהן. הדשא מתייבש, השמש צוחקת ואפילו העכבר, החרגול והחרדון מתערבים, וכלום לא עוזר. כשהן לבסוף עוצרות הן מגלות שהדשא שלהן נהיה צהוב. ואז הן ממשיכות לריב למי יש דשא צהוב יותר, בלי לשים לב שהוא הפך שוב לירוק.
השיחה שהייתה לנו עם הבת הובילה בשיא הטבעיות לנושא הקנאה. היא התבוננה פנימה, זיהתה את הרגש, אך לא ידעה את שמו. מה שאִפשר לה לנסח אותו ולהציע אפשרויות לנהוג אחרת.

בכתבה בגיליון הנוכחי ניסינו להגיע לשורש הקנאה בעידן שלנו – המכונה לעתים “עידן הקנאה”. ניסינו להבין מה מאפיין את הקנאה המודרנית, מאילו רעיונות היא מושפעת, והעמקנו לקשר ההדוק שלה לשוויוניות – רעיון דומיננטי כל כך בחברה שלנו. בשלב הסקת המסקנות הבנו כיצד המודעות לקנאה יכולה לאפשר לנו לפרוח.

בכתבה אחרת ניסינו להבין מדוע על אף שמרבית הדברים בחיינו חיוביים, מספר מועט של אירועים, רגשות ומחשבות שליליים מצליחים להשתלט עלינו ויוצרים תמונה שחורה של חיינו. ראיינו פסיכולוג שחקר את הנושא ולמד איך אפשר לתעל את הנטייה הזאת לטובתנו.
בכתבה מדעית חקרנו מדוע אנשים מסוימים נדבקים במחלה ואחרים לא, והאם ייתכן שזה קשור גם בפסיכולוגיה שלנו. כפי שתוכלו להיווכח, הרגשות השליליים והמחשבות שלנו משחקים תפקיד משמעותי בתפקוד המערכת החיסונית ומשפיעים ישירות על בריאותנו.
במהדורה תוכלו לקרוא גם מאמר העוסק באמנות ההקשבה וביכולת שלנו לפתח ולאמן אותה. אין ספק כי היא קשורה ביכולת שלנו להתבונן פנימה.

נוסף על אלו, במדור מדע גילינו שמדענים כבר לא מפחדים להודות שלצמחים יש מערכת המזכירה את הנוירונים שלנו – ירדנו לעומק הנושא כדי להבין את היכולות הנסתרות של הצמחים שחשבנו שאנחנו מכירים.

בריאיון מיוחד עם סטיב באנון, שהיה האסטרטג הראשי בבית הלבן, צללנו להבנת המצב מול איראן וסין. ובכתבה גדולה ומעמיקה על הליברליזם ראיינו היסטוריונית המפריכה דעות נפוצות על המושג ומגיעה אל שורשיו.

אני מקווה שתיהנו מהמהדורה הזאת.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
טור עורך גיליון 318: גיליון תעלומות

איל לוינטר

סקר פשוט שערכתי בקרב ישראלים שאני מכיר הראה ש-90 אחוז מהם בטוחים שהם יודעים את התשובה הברורה מאליה לשאלה הבאה:...

טור עורך גיליון 319: גיליון מנהיגות

איל לוינטר

מנהיג טוב – ממה הוא עשוי? כשצרפת נפלה לידי גרמניה הנאצית, מרשל פטן, נשיא צרפת דאז וגיבור מלחמת העולם הראשונה,...

טור עורך גיליון 328: בתוך מאורת הארנב

איל לוינטר

מי לא מכיר את אליס, כוכבת ספרו המפורסם של לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון), שרבצה על הדשא עם אחותה ביום...

טור עורך גיליון 329: העשור הבא

איל לוינטר

אנחנו בפתחו של עשור חדש וזו הזדמנות לעצור ולחשוב על הדברים שעברנו בעשור שחלף. אני באופן אישי התחתנתי, נולדו לי ילדים וגם זכיתי...

טור עורך גיליון 322: דע את עצמך

איל לוינטר

בדלתא שבצפון מצרים, במקום בו נהר הנילוס מתפצל, שכן במאה השישית לפנה"ס מחוז בשם "סייס". לשם הגיע המדינאי והמשורר היווני המפורסם...

טור עורך גיליון 324: ספרים מהחיים

איל לוינטר

אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שאת ההשכלה שלי לא ארכוש בישיבה בשיעורי בית הספר. הייתי תלמיד כיתה י' והחומר שהועבר בכיתה מעולם לא היה...

טור עורך גיליון 323: מה שאיננו מבינים

איל לוינטר

עמנואל לוינס, מהפילוסופים החשובים של המאה ה-20, החליט לקרוא לאחד מספרי הדגל שלו "כּוּלִיוּת ואינסוף", שם מבלבל...

טור עורך גיליון 321: חלון הזדמנויות

איל לוינטר

"מספר A17", ציור של האמן האמריקני ג'קסון פולוק מ-1948, ממוקם כיום במקום החמישי ברשימת הציורים שנמכרו במחירים...

שתפו: