כניסה
הרשמה לניוזלטר

מרבית בני האדם נותנים לאנשים אחרים לחשוב עבורם. גם אנחנו עושים זאת. אנחנו מקבלים את הדרך…

צוות מגזין אפוק | 15 בנובמבר 2018 | טור עורך | 3 דק׳

טור עורך גיליון 315: איך לחשוב

מרבית בני האדם נותנים לאנשים אחרים לחשוב עבורם. גם אנחנו עושים זאת. אנחנו מקבלים את הדרך שבה מומחים, בעלי דעה או גורמים סמכותיים מנתחים דברים, ואנו מאמצים את מסקנותיהם ברמה זו או אחרת. הסיבה לכך ברורה: חשיבה היא עסק מסובך, קשה ומעייף. יש תחומים שאיננו מסוגלים לנבור בתוכם, העובדות כמעט תמיד לא זמינות עבורנו וחוץ מזה, יש יותר מדי דברים לחשוב עליהם.

לאורך ההיסטוריה היו אלה אנשי האצולה, הפילוסופים או הממסד הדתי שחשבו בשבילנו. היה בכך יתרון – בדרך זו יכולנו ללמוד על מסורות עתיקות, על התרבות שאליה השתייכנו, על רעיונות ערכיים ורוחניים, וגם על בסיסי חשיבה מתמטיים ופיזיקליים.

אבל היה בכך גם חיסרון – אם חדר למוחנו רעיון או תפיסה מוטעים, הם התקבעו שם, וכל מחשבה שהגיעה לאחר מכן נאמדה לאורם. היום החיסרון הזה בולט במיוחד, כשאנשים רבים נותנים לתקשורת לחשוב עבורם. מה שנכתב באינטרנט ועל דפי העיתונים היומיים, אפילו אם אלה תפיסות מוטעות או "פייק ניוז", חודר למוחנו, מתקבע בו, וקשה מאוד להשתחרר ממנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כוחות של תקווה

איל לוינטר

בחודש האחרון השתנו חיינו. איבדנו בבת אחת הרבה אנשים אהובים ויקרים – ילדים, נשים וגברים, וצפינו במספר חסר תקדים של אנשים תמימים נלקחים בשבי על ידי אויב אכזר. רמת הרשע שאפיינה את מעשי הטבח הייתה מצמררת, ונדמה היה שנלקחה

להתבונן עמוק וישר יותר

איל לוינטר

אחת הפרקטיקות הנפוצות בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית ובתקשורת העולמית בכלל, היא איסוף סלקטיבי של ראיות, עובדות או חצאי אמיתות בנושא מסוים, כך שיתאימו להנחת המוצא של הכותבים או של גוף התקשורת המציג אותם. כאשר

להסביר את הבלתי מוסבר

איל לוינטר

סיפור עממי שעבר בדורות מספר על סמוראי קשוח וחזק הניגש לזן מאסטר השקוע במדיטציה עמוקה. בחוסר נימוס ובחוסר סבלנות, הוא מרים את קולו ואומר למאסטר: "אם אתה חכם כל כך, תסביר לי את טבעם של גן העדן והגיהינום". המאסטר פוקח את

מה שולט בנו?

איל לוינטר

ניתן לחלק היום את החברה הישראלית, באופן גס, בין אלה הרוצים תרבות מסורתית ובין אלה המעוניינים בתרבות ליברלית. קונפליקטים וויכוחים רבים מתחוללים על רקע זה, ונדמה כי זה לב העניין. אלא שמאחורי הקלעים, מבלי ששמנו לב, משתלטת

מה לא בסדר עם העולם?

איל לוינטר

ב-1910 החליט העיתון הבריטי The Daily Herald (שכבר לא קיים היום) להזמין את קוראיו לשלוח תשובות לשאלה "מה לא בסדר עם העולם?" השאלה הייתה זהה לכותרת של ספר חדש שהתפרסם באותה תקופה, אותו כתב העיתונאי והסופר המפורסם ג.ק. צ'סטרטון[ref]G.K

שחור או לבן, בלי אמצע

איל לוינטר

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות אישיות ברגע שנקודות המבט מתנגשות. השיח מתחמם והכעס משתלט. אנשים פוגעים זה בזה, הורסים זה את זה, ואף

שתפו: