הרשמה לניוזלטר

החזון של המשקיע והיזם החברתי יואל חשין הולך ומבשיל

יואל חשין | 21 בספטמבר 2017 | חברה והיסטוריה | 3 דק׳

לקראת מהפכה חברתית

בראיון לאפוק טיימס לפני כשלוש שנים הצגתי חזון חדש שעשוי לחולל שינוי בחברה שבה אנו חיים. חזון המתמקד בגורמים השולטים בעולמנו – התאגידים. שמעתם נכון, לא המדינות שולטות בעולם, אלא התאגידים.

מרבית האנשים עדיין מאמינים כי תכלית התאגידים והחברות היא להשיא רווחים עבור בעלי המניות. למעשה, השאת רווח היא רק אמצעי שמטרתו לקדם את רווחת כלל ״השחקנים״ הקשורים לתאגיד – בעלי מניות, עובדים, ספקים, צרכנים, והציבור הרחב. הבעיה מתחילה כאשר מנהלי תאגידים רודפים אחר “גביע המזומנים”, מקדמים מוצרים המזיקים לבריאות, גורמים לנו להתמכר אליהם, אינם משלמים בזמן לספקים, מעסיקים עובדים בתנאים קשים וכיוצא באלו.

החזון שהצגתי דיבר על מודל של תאגיד מסוג חדש: ״תאגיד קהילתי״, המחויב לכלל השחקנים הקשורים אליו ולהקצאת סכום משמעותי מרווחי התאגיד למטרות חברתיות, באמצעות מושג חדש שפיתחנו בקרן – מניה חברתית. כך התאגיד הקהילתי אמור לסייע לארגונים החברתיים להשתחרר מהתלות בפילנתרופיה מצד אחד, ולשוות למרחב העסקי די-אן-אי חברתי מצד שני.

במועד שרטוט החזון פעלתי במסגרת שתי קרנות: 2B Angels – קרן להשקעות בהייטק (ביחד עם ארלה כהן), ו-2B Community – קרן השקעות אימפקט שאז הייתה בבחינת רעיון בלבד. בינתיים, הצטרף אלינו שחר בוצר, שותף מנהל בקרן, וביחד עלה בידינו להתחיל לקבוע את היסודות למימוש החזון. בנינו תשתיות   והתחלנו לבצע השקעות ברוח המודל.

בין היתר, השקענו ב”מועדון עדיף”: מועדון צרכנות לאנשים עם מוגבלויות. בישראל, כך מתברר, יש למעלה ממיליון אנשים עם מוגבלויות. המועדון מוריד עבורם עלויות למוצרים ולשירותים באופן משמעותי, ומנגיש להם מוצרים ושירותים במחיר שללא כוח הקניה של מועדון צרכנות, לא היו נגישים להם, כמו ביטוח חיים, ביטוח בריאות, נסיעות לחו״ל וכיוצא באלה. חמישים אחוז מרווחיו של “מועדון עדיף” מופנים לארגונים חברתיים המסייעים לאנשים עם מוגבלויות. הרווחים יועברו באמצעות מניות חברתיות – פרי פיתוח הקרן כאמור.

את הדוגמה של מועדון עדיף אני אוהב במיוחד כי היא מגשימה באופן מובהק את חזון התאגיד הקהילתי: המועדון, המקדם דה פקטו חירויות יסוד, מסייע לארגונים חברתיים להשתחרר מהתלות שלהם בפילנתרופיה מצד אחד, ומוסיף גוון של סולידריות, החשוב במרחב העסקי, מצד שני. המודל משמש גם דוגמה מצוינת למענה איכותי לחלל שמותיר אחריו המנגנון הפוליטי בפתרון בעיות חברתיות.

בראיון לפני כשלוש שנים גם אמרתי שכדי להגשים את החזון תחול עלינו חובה לחנך את החברה האזרחית להעדיף לרכוש בתאגידים קהילתיים על בסיס אותה הבטחה חברתית. הנחת העבודה היא שהתאגידים שולטים בעולם, ושתחנת הדלק של כל התאגידים הוא הצומת הצרכני; ואנחנו החברה האזרחית, בכובע הצרכני שלנו, מחזיקים בצינורות הדלק של התאגידים. במילים אחרות, הכוח לחולל שינוי בתרבות התאגידית הוא בידיים שלנו – האזרחים.

גם כאן חלה אצלנו התקדמות. 2B Friendly, עמותה שמובילה שלי דביר, פועלת בדיוק למטרה זו. היא מעודדת צרכנות חברתית ומחנכת את החברה האזרחית בדבר הכוח שלה לחולל שינוי בצומת הצרכני. הנחת העבודה שלנו היא שהבחירה, יותר משהיא נמצאת בקלפי פעם בארבע שנים, נמצאת בצומת הצרכני – ארבע פעמים ביום.

גם קרן 2B Angels להשקעות בהייטק עברה התפתחות מעניינת. כיום הקרן מחפשת השקעות בטכנולוגיה בעלות גוון של אימפקט: במיזמים וביזמים שהמחויבות וההגינות שלהם לכלל שחקני התאגיד הינם חלק מהדי-אן-אי המדריך אותם, שיש בהם תשוקה ותעוזה לבסס בשוק מוצר טכנולוגי בעל ערך חברתי, ושהשאת הרווח היא תוצר לוואי של התשוקה שלהם, ולא מטרה העומדת בפני עצמה.

התפתחות הקרן היא משמעותית, כי היא פתחה עבורנו דלת להרחיב את החזון למודל הוליסטי שבו כל גופי ההשקעה וההשפעה שלנו מרוכזים כיום תחת מה שנקרא קבוצת 2B. הדבר מסייע לנו לבנות קהילה וכוח במרחב, הפועל כגוף אחד, ולמען מטרה אחת – לחולל שינוי בהבנה של מה זה לעשות עסקים, מהו תפקידו האמיתי של המנהיג העסקי (משרת ציבור במסגרת החברה האזרחית), וביחד עם כוחות נוספים במרחב, לבנות חברה אזרחית פרו-אקטיבית, אשר אינה עומדת מנגד אל מול מחדלי המנגנון הפוליטי, אלא נוטלת אחריות לידיה ומחזקת את יסודות החברה, במקום שקצרה ידו של המנגנון הפוליטי מלחזק.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האקדמאים שהפילו את האקדמיה מכים שנית

יאן יקיאלק

כל מחקר המוגש לפרסום בז'ורנל אקדמי המכבד עצמו צריך לעבור ביקורת עמיתים. הוא נקרא על ידי אנשי אקדמיה המתמחים...

ההיסטוריה האבודה של הליברליזם

איל לוינטר

"אני מתכוון להקים ממשלת אחדות רחבה וליברלית", אמר בני גנץ לאחר הבחירות לכנסת ה-22[1]. "רק ישראל ביתנו תשמור על ישראל ליברלית", קובעת...

תחקיר: המוח הקומוניסטי שמניע את האסלאם הקיצוני

איל לוינטר

מאז קום המדינה נשמנו בישראל טרור. עיקרו הורגש החל משנות ה-60 כשערפאת שלח מחבלים מתאבדים...

פשיזם: הסיפור האמיתי

איל לוינטר

נדמה לאחרונה שלפי התקשורת כולם פשיסטים. דונלד טראמפ ללא ספק פשיסט – התקשורת מאשימה אותו בפשיזם ואף בניהול מחנות ריכוז על גבול...

פיקאסו, קורבה וההיסטוריה האנרכיסטית של האמנות המודרנית

איל לוינטר, מאיה מזרחי

בסצנה מתוך הסדרה הפופולרית "אמילי בפריז", אמילי יושבת בבית קפה מפורסם בפריז, "קפה דה פלור",...

השורשים המפתיעים של הקומוניזם

כריס צ'אפל, צוות אפוק

פרק א' - איך הכול התחיל כבר 11 שנה שהעיתונאי ג'ושוע פיליפ חוקר את מקורות הקומוניזם וההשפעות שלו במערב, ובכל פעם הוא מגיע לגילויים...

תחקיר: כיצד המידע הגנטי שלנו עובר לממשלת סין

איל לוינטר

בבניין שהיה פעם מפעל נעליים שוכנת היום בעיר שֶן-גֶ'ן (Shenzhen) חברת מיפוי הגנום הגדולה בסין ואולי בעולם כולו....

“שכחנו שיש הבדלים ברורים בין המינים”

מאיה מזרחי

מדוע ילדות וילדים מתנהגים באופן שונה?" שאלה המרצה בקורס לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת פנסילבניה. הימים...

שתפו: