הרשמה לניוזלטר

חוקרים גילו רשת תעלות מסתורית שמייצרת את התאים המאפשרים לגוף לרפא את עצמו – ומזרימה אותם לכל מקום שנדרש

רקפת תבור | 4 בנובמבר 2014 | מדע וטכנולוגיה | 10 דק׳

האם התגלתה מערכת שאחראית לריפוי העצמי של הגוף באמצעות תאי גזע?

דמיינו שבתוך הגוף שלנו יש מערכת שלמה שתפקידה להסדיר את תהליכי הריפוי של הגוף. לחדש רקמות פצועות ולהחיות אזורים פגועים. בשנים האחרונות, חוקרים רבים, בעיקר מהמזרח הרחוק טוענים שהצליחו לאתר מערכת כזאת, המורכבת מרשת צינוריות דקיקות שלא היו מוכרות למדע עד כה. הם מספרים שבין היתר זורמים בה תאי גזע רבים שהגוף מייצר בעצמו, אותם תאים שיודעים להתמיין לכל סוג של תא שנדרש.

נשמע מהפכני? החוקרים טוענים גם שרשת הצינוריות הזו תואמת לרשת המרידאנים ולנקודות האקופונקטורה שמופיעות בספרי הרפואה הסינית המסורתית – שהמדע הקונבנציונאלי מעולם לא הצליח להוכיח את קיומה.

אמנם התעלות הדקיקות נצפו לראשונה כבר לפני יותר מ-50 שנה, אבל רק בעשור האחרון פותחו הכלים שמאשפרים לזהות אותן ולחקור את תכולתן. ״מערכת התעלות הזו היא האיבר החיוני ביותר ברפואה, במיוחד ברפואה המחדשת״ (המתמקדת בחידוש תאים ורקמות, ר״ת), מסביר בריאיון לאפוק טיימס אחד החוקרים המובילים בתחום, פרופ׳ קוואנג-סופ סו (Kwang‐Sup Soh) מהאוניברסיטה הלאומית של סיאול.

 רוחבן של התעלות כ-50-20 מיקרון – מיליוניות המטר, ולאורכן מופיעות נקודות רחבות יותר, ״צמתים״, שגודלם נע בין עשירית המילימטר למילימטר. בינתיים מרבית המחקר בתחום נערך בגופם של מגוון יונקים כמו ארנבים, עכברים וחולדות, ומתברר שהתעלות האלו זורמות ברקמות שונות ומגוונות בגופם: על העור, במוח, בחיבורים לאיברים הפנימיים ועוד.

 מערכת התעלות קיבלה בשנים האחרונות את השם Primo Vascular system, כשב-primo הכוונה ל-primordial – ״קדמוני״. בעזרתה, ובעזרת תאי הגזע הרבים שלטענת פרופ׳ סו מיוצרים בצמתים שלה, הוא ועמיתיו מציעים שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לפתח שיטות חדשות לטיפול בסרטן, באלצהיימר ובמחלות נוספות. הם גם מקווים שבשנים הקרובות התעלות האלו יצליחו לגשר על הפער שקיים כבר שנים רבות בין המדע המערבי לבין הידע הקדום הצפון ברפואה הסינית המסורתית.

תמונה: fotolia.com

החוקר שנעלם במפתיע

התעלות הדקיקות התגלו לראשונה במדינה שרק מדענים מעטים מורשים או מעוניינים להגיע אליה, אם בכלל – צפון קוריאה. ב-1962 פרופ׳ קים בונג-האן (Kim Bong-Han) הצפון קוריאני טען שהצליח לראות אותן במיקרוסקופ, אבל רק לאחר שצבע אותן בצבע מיוחד. בשנים הבאות הוא פרסם חמישה מאמרים בנושא, בהם טען שלמעשה גילה מערכת צינורות שלישית בגוף שלא ידעו עליה עד כה, מעבר למערכת כלי הדם ולמערכת הלימפה המקשרת בין רקמות שונות בגוף למערכת כלי הדם.

שני המאמרים האחרונים שהספיק לפרסם, בשפה הקוריאנית בלבד, התמקדו בחומרים ובתאים שזורמים בתוך התעלות הדקיקות, להן קרא על שמו Bong-Han Vessels. כשניתח כימית את תכולת התעלות, וכשצפה בהן במיקרוסקופ הוא זיהה בהן תאים זעירים, המכילים מידע גנטי רב וקרא להם Sanals. בהמשך הוא גם גילה שהתאים האלו מסוגלים, בדומה לתאי הגזע שאנחנו מכירים כיום, להתפתח למגוון רחב של סוגי תאים שונים. כך הוא הציע רעיון – שהגוף הבוגר שלנו מייצר בעצמו תאי גזע דמוי עובריים, כלומר תאים המסוגלים להתפתח לכל סוג של תא בגוף, בדומה לתאים הראשוניים של העובר.

אבל כל זה נגמר לפתע, כשהמשטר הצפון קוריאני החליט לעצור את זה. ״בשנת 1966, קים בונג-האן וצוותי המחקר שלו טוהרו פוליטית ונעלמו. מאז אף אחד לא יודע מה עלה בגורלם״, מספר פרופ׳ סו בריאיון.

דבר חשוב שפרופ׳ בונג-האן לא הספיק לעשות לפני שנעלם, זה לפרט לגבי סוג הצבע שעזר לו לראות את התעלות, והפרט הקטן הזה חסר מאוד לבאים אחריו. הם פשוט לא הצליחו לשחזר את ממצאיו ולזהות את אותן תעלות דקיקות ושקופות. כך כל המחקר בתחום נעצר לחלוטין למשך כמעט 40 שנה.

כאן נכנס לתמונה פרופ׳ סו. ב-2002 הוא הקים מעבדה עם שותפיו והחל לחקור את התעלות המסתוריות. המשימה הראשונה שלו הייתה לפתח שיטות שיאפשרו לאתר את התעלות הדקיקות והשקופות ולצפות בהן באמצעות מיקרוסקופ.

פרופ׳ קוואנג-סופ סו, מהאוניברסיטה הלאומית של סיאול

ב-2008 הוא התגבר על המשוכה הזו כשזוהתה השפעתו של הצבע ״טריפן כחול״. מתברר שאם שוטפים במהרה את האזור הצבוע, רק התעלות הדקיקות נצבעות בכחול, בגלל המבנה הנקבובי שלהן. כלי הדם ורקמות אחרות אינם מושפעים מהצבע, כך שהשיטה הזו עוזרת להבחין במדויק בתעלות האלו ולצפות בהן במיקרוסקופ. מאז נמצאו חומרים נוספים שצובעים רק את התעלות, ולדברי פרופ׳ סו, השיטות לצפות בתעלות האלו ״עדיין בתהליכי פיתוח״.

בשנים האחרונות כבר ניתן לבחון ישירות את התעלות האלו ואת התכולה שלהן. ויטלי וודוינוב למשל, פרופסור לפיזיולוגיה מאוניברסיטת אובורן שבארה״ב פרסם ב-2011 שאימת את ממצאיו של פרופ׳ בונג-האן הצפון קוריאני כשצפה בתעלות הקדמוניות בפירוט רב באמצעות מיקרוסקופ אור ברזולוציה גבוהה.

מערכת הריפוי העצמי של הגוף

החדשות הגדולות שמערכת התעלות הקדמוניות יכולות להביא למחקר הרפואי קשורות למה שזורם בהן 

תאי גזע, אותם תאים לא בשלים שמסוגלים להתפתח לכל סוג של תא בגוף, בדומה לתאים הראשוניים של העובר. פרופ׳ סו מסביר שתא גזע הוא היחיד שבאמת משמש כסוכן “רפואי״ הקשור ישירות לריפוי רקמות פגועות או מזדקנות. “הרפואה המערבית עדיין לא יודעת מה מסדיר ומווסת את תאי הגזע, החל מהייצור ודרך התעבורה שלהם. מערכת התעלות הזו היא התשובה החסרה״. במילים פשוטות, הוא מציע שמערכת התעלות החדשות שהתגלו היא למעשה המערכת האחראית לשמירה על בריאותו התקינה של הגוף.

כיום מופנים תקציבי עתק למחקר בנושא תאי הגזע. אבל כשפרופ׳ בונג-האן דיבר בשנות ה-60 על תאים דומים זה היה קצת מוקדם מדי. רק התחילו להכיר את התחום הרפואי החשוב של תאי גזע, ועדיין לא כל כך הכירו את ההשלכות הרבות שלו. המחקר המקיף בנושא התחיל לצבור תאוצה רק עשרים שנה מאוחר יותר.

חוקרים הצליחו להפיק תאי גזע עובריים של עכבר ב-1981, אבל אם רוצים להשתיל בגוף אנושי תאים או רקמות שפותחו מתאי גזע, תאים של עכבר אינם מספיקים, צריך תאים אנושיים. כמעט שני עשורים מאוחר יותר, ב-1998, שתי קבוצות חוקרים שונות דיווחו שהצליחו להפיק תאי גזע עובריים אנושיים כאלו, ומכאן כבר ניתן היה לגדל את התאים האלו ובהמשך גם לגרום להם להפוך לכל סוג של תא. התגלית אפשרה לפתח קשת רחבה של טיפולים מהפכניים.

אבל השימוש בתאי גזע עובריים מעורר מחלוקות אתיות נוקבות, כיוון שנדרש להפיק אותם מעוברים אנושיים בשלבי ההתפתחות הראשוניים שלהם, כך שסביר מאוד שאותו עובר כבר לא יוכל יותר להתפתח.

ב-2006 נמצא הפתרון, או בעצם המעקף, לסוגיה האתית המורכבת הזו. פרופ׳ שיניה יאמאנקה היפני הצליח לתכנת מחדש תאים בוגרים (ממויינים) ולהפוך אותם לתאי גזע פלוריפוטנטיים, כלומר לתאים שיכולים להפוך לכל סוג של תא בגוף. ב-2012 הוא אפילו קיבל על התגלית הזו פרס נובל לרפואה.

אך בשנים האחרונות מסתמן שבכל המאמצים פורצי הדרך האלו, החוקרים בעצם שיחזרו מבלי לדעת דברים שהגוף יודע לעשות בעצמו. מתברר שהגוף הבוגר שלנו יודע לייצר מגוון תאי גזע. ברבים מהמקרים הם אינם “פלוריפוטנטיים״, כלומר הם מוגבלים ביכולת ההתמיינות שלהם. למשל, תאי הגזע שבמוח מסוגלים להתמיין רק למספר סוגים של תאים הנדרשים במוח, ותאי הגזע של המעי מסוגלים להתפתח לכמה סוגים של תאים הנדרשים במעי.

אבל בעשור האחרון התגלו בגוף הבוגר גם תאי גזע פלוריפוטנטיים, כלומר כמו אלו העובריים המסוגלים להתמיין לכל סוג של תא. תאים כאלה נמצאו בעור, במח העצם, בשריר הלב ועוד. פרופ׳ Mariusz Ratajczak מאוניברסיטת לואיוויל שבארה״ב למשל, דיווח ב-2006 שאיתר תאי גזע דמוי עובריים ברקמת מח עצם.

בהתחלה חוקרים חשבו שתאי הגזע הפלוריפוטנטיים האלו נדירים למדי בגופו של אדם בוגר, אבל מחקר מעמיק יותר על התעלות הקדמוניות מגלה תמונה אחרת. “יש שפע של תאי גזע דמוי עובריים במערכת התעלות הקדמוניות. למעשה, מערכת התעלות הזו היא המקור של תאי הגזע הדמוי עובריים ונתיבי התעבורה המרכזיים שלהם״, מסביר פרופ׳ סו. לדבריו, בשנים האחרונות המחקר על תאי הגזע הדמוי עובריים הזורמים בתעלות

הקדמוניות מתקדם במהירות. עם השתכללות המיקרוסקופים, וההיכרות העמוקה שהושגה לאורך השנים עם המאפיינים הייחודיים של תאי הגזע, חוקרים מצליחים כיום לאתר את הסימנים המוכרים של תאי הגזע ולזהות אותם בתאים שמופקים מרשת התעלות הקדמוניות והצמתים שלהן.

תעלות קדמוניות לקידום המלחמה בסרטן

פרופ׳ סו מציע מספר יישומים רפואיים לתעלות שאיתר, למשל במקרה של סרטן. הרעיון הראשון קשור לתגלית מהשנים האחרונות, שבסמוך לגידולים סרטניים התעלות הקדמוניות רבות וצפופות יותר. פרופ׳ סו מציע למנוע את התפתחותן של גרורות נוספות באיברים אחרים באמצעות ניתוק התעלות הקדמוניות המקשרות את הגידולים הסרטניים לאיברים אחרים, כך שהתאים הסרטניים לא יוכלו להמשיך להתפשט דרך התעלות.

פרופ׳ דונלד מילר מאוניברסיטת לואיוויל שבארה״ב הצטרף לפרופ׳ סו כדי לקדם את המחקר האונקולוגי שלו. במעבדה שלו חוקרים בשנים האחרונות כיצד מערכת התעלות הקדמוניות קשורה להתפתחותם של גידולים סרטניים.

רעיון אחר הקשור למלחמה בסרטן מבוסס על העובדה שהתגלתה כאן מערכת צינוריות חדשה, שלא ידעו עליה עד עכשיו, שמגיעה לכל איברי הגוף. סו מציע להיעזר בה כדי להוליך בתוכה את התרופות נגד הסרטן בדיוק אל תאי הגידול ואל גרורותיו, במקום להפיץ את התרופה הרעילה בכל רחבי הגוף.

במקרה של התמודדות באלצהיימר, פרופ׳ סו מציע “שתאי הגזע הדמוי עובריים יכולים להגיע לתעלות הקדמוניות שבמוח מהתעלות הקדמוניות שבעמוד השדרה, ובהמשך הם יכולים לחדש את תאי העצב במוח שנהרסו כתוצאה מהמחלה״. גם הצעות אחרות שלו קשורות להתמודדות עם אלרגיות, השמנת יתר וסכרת. פרופ׳ סו צופה שלתגליות שלו ושל עמיתיו תהיה השפעה גדולה על המחקר בשנים הבאות. “תאי הגזע הדמוי עובריים, ביחד עם התעלות הקדמוניות, יכולים להוביל למהפכה בחקר תאי הגזע ובתעשיה הקשורה לכך. במוקדם או במאוחר התגלויות האלו יהפכו לזרם המרכזי בתחום תאי הגזע, זה יהיה נפלא אם מדענים ישראלים ירצו לשתף אתי פעולה במחקר החדשני הזה״.

דקירות להקלה על כאבים

כשאני שואלת את פרופ׳ סו מה הביא אותו לחקור את התעלות הקדמוניות, הוא מושך את הדיון לכיוון מפתיע. כשהתעמק במחקרו משנות ה-60 של פרופ׳ קים בונג-האן הצפון קוריאני, הוא גילה דבר בלתי צפוי. פרופ׳ בונג-האן טען שהתעלות הקדמוניות הן בעצם רשת המרידיאנים של הרפואה הסינית.

כשבונג-האן גילה את התעלות הקדמוניות, הוא גילה בהן גם אזורים רחבים יותר שקיבלו את השם “צמתים״. מה שמעניין בצמתים האלה הוא שהולכת החשמל בהם גבוהה יותר. התגלית אפשרה לו למדוד את ההולכה החשמלית בצמתים וכך למפות את הצמתים ולגלות שהם מתאימים לשרטוטים העתיקים של נקודות האקופונקטורה ברפואה הסינית.

הקלאסיקה הסינית הקדומה “ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב״, שנכתבה לפני כ-2,200 שנה, ידעה לתאר בפירוט רב את מבנה רשת המרידיאנים בגוף האדם.

הספר הקלאסי הסביר שלאורך תעלות המרידיאנים הרבות בגוף פזורות “נקודות אקופונקטורה״. באמצעות לחיצה עליהן, או דקירה שלהן באמצעות מחטים דקיקות, המרפאים הסינים יכולים לשחרר את חסימות האנרגיה – לה הם קראו “צ׳י״ – וכך לעזור לגוף לטפל בעצמו ולחזור למצבו המאוזן והבריא.

פרופ׳ סו קיווה שאולי באמצעות מחקר של התעלות הקדמוניות הוא יוכל לגשר בין הרפואה הסינית למדע המערבי וכך לאפשר למדע המערבי להתחיל לחקור את המרידיאנים. הוא מסביר שכפיזיקאי הוא חיפש משמעות עמוקה יותר בחיים, מאשר זו שהמדע המודרני מציע. “אני רוצה לגלות את העקרונות הבסיסיים של הטבע. אני מאמין שברפואה הסינית חבויים סודות עמוקים על הטבע המתייחסים הן לקיום הפיזי והן לקיום החיים״. פרופ׳ סו מאמין שמעבר לתחומי העיסוק של הפיזיקה הנוכחית שלנו, “העקרונות והחוקים המקיפים את החיים ואת הטבע הם הרמה המאוחדת הגבוהה יותר של המדע״.

כפי שמסביר פרופ׳ סו, בינתיים אין שום דרך לחקור את האנרגיה שבבסיס הרפואה הסינית – אותו צ׳י מסתורי – ולכן מה שנשאר לנו לעשות הוא לזהות פיזית את רשת המרידיאנים ולחקור מה זורם בהם. “לכן החלטתי בשלב הראשון לבסס את [קיום] המרידיאנים הפיזיים (שזיהה פרופ׳ קים בונג-האן, ר״ת)״, כלומר, את התעלות הדקיקות. “השלב הבא הוא לחקור את האותות האלקטרוניים והאופטיים העוברים בתעלות האלו״.

לקהילה המדעית קשה כיום להתייחס לשיטות הריפוי של הרפואה הסינית. כפי שמסביר פרופ׳ סו, “אף אחד לא מסוגל להגדיר את הצ׳י באופן מדעי או במושגים מדעיים. הרי לא ניתן למדוד אותו, שזה הדבר הבסיסי שנדרש במונחים מדעיים״. כך שאם אין שום דרך לבחון את הצ׳י, ואפילו אין לו שום הסבר מדעי סביר, רבים בקהילה המדעית מתעלמים מהנושא.

למרות זאת, היו כמה חוקרים סקרנים שרצו לבדוק את השפעות הטיפולים ברפואה הסינית, ואפילו הצליחו להוכיח אותן בכלים מדעיים. אחת התגליות הראשונות הייתה שהטיפולים הסיניים תורמים להקלה על כאבים. ב-2012 למשל, קבוצת חוקרים בין-לאומית סקרה 29 מחקרים קודמים שונים שבחנו את השפעת הדיקור הסיני על הקלה על כאבים. חלק מהמחקרים עסקו בטיפול בכאבי גב ועורף, אחרים בדלקת מפרקים ניוונית וקבוצה שלישית בכאבי ראש כרוניים. בכל 29 הניסויים ביחד השתתפו בסך הכל כמעט 18 אלף נבדקים, והתמונה שהתקבלה מהם הייתה ברורה: הכאבים מהם סבלו נבדקים שלא קיבלו טיפול של דיקור סיני או שקיבלו טיפול מזויף של דיקור סיני – היו גבוהים כמעט פי שניים ביחס לנבדקים שזכו לדיקור סיני אמיתי.

חוקרים רבים ניסו להסביר את הצ׳י בעזרת המנגנונים האנטומיים המוכרים לרפואה המודרנית. ההסבר המקובל ביותר הוא שטיפול הדיקור מגרה את מערכת העצבים שבתורה משחררת כימיקלים שונים בגוף. למשל, קל להסביר את ההקלה בתחושת הכאב, כי בעקבות הדיקור משוחרר אנדורפין, חומר המופק במוח באופן טבעי וקשור להקלה על כאבים.

חלק מהחוקרים הסתפקו בהסברים כאלו, וטענו שזה כל מה שעומד מאחורי הרפואה הסינית המסורתית. אך יש עדיין רבים שמרגישים שבכל זאת מסתתר במרידיאנים משהו עמוק ונסתר יותר.

האם אנחנו בפתחה של המהפכה שפרופ׳ סו מציע? נראה שעוד מוקדם מדי לומר, שהרי למהפכות המדעיות יש קצב משלהן, וייתכן שעוד ייקח זמן עד שיתבררו ההשלכות הרפואיות המקיפות של תאי הגזע הטבעיים שהתגלו בשנים האחרונות. אבל דבר אחד אפשר לומר כבר עכשיו: התגליות של פרופ׳ סו וחבריו עשויות לפתוח ערוצי מחקר חדשים להתמודדות עם מחלות מורכבות כמו סרטן, אלצהיימר, סכרת ועוד.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הפסיכולוגיה של המחלה

רקפת תבור

החורף הגיע ואיתו הגשמים, הקור והמחלות. הראשונה שהביאה שפעת לבית משפחת רם הייתה אביגיל בת הארבע. תהליך ההחלמה היה ארוך ומתיש –...

מרפא העסקים: היזם שמגלה בעיות על פי הפירמידה של מאסלו

מאיה מזרחי

שתי החברות הראשונות שהקים מייק מיכאלוביץ', יזם וסופר אמריקני, נחלו הצלחה רבה ונמדדו בשווי...

המדען שראה איך עובדת מערכת הריפוי העצמי שלנו

רקפת תבור

את התעלות האלו קשה מאוד לראות. לכן ככל הנראה, עד לאחרונה לא ידענו על קיומן. הן שקופות...

האנשים שנרפאו מאלצהיימר – איך הם עשו את זה?

רקפת תבור

הסימנים הראשונים להתדרדרות הקוגניטיבית של סילביה הטצר (83) ממנצ'סטר שבבריטניה החלו להופיע...

אמנות הטיעון וההטעיה

איל לוינטר

באמצע אוגוסט האחרון טען בפייסבוק איש עסקים סיני המתגורר בישראל כי "קוביד 19 לא הגיע במקור מסין. הממשלה הסינית אמנם הייתה זו...

“אז אתה אומר שיש ‘אני’ מקבילה ביקומים אחרים?” “כן. אבל היא אדם שונה ממך. היא כבר לא את”

רקפת תבור

בילדותו בסן...

האם התגלה סיכוי לתרופה מונעת למחלת פרקינסון?

דורית דינור

משפחות רבות בישראל מלוות אהובים שחלו במחלת פרקינסון. מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי...

לְמָה בדיוק אנשים מתכוונים כשהם אומרים שהם בעד סוציאליזם?

איל לוינטר

נדמה שבשנים האחרונות המונח סוציאליזם הפך ל"מגניב". פוליטיקאים וערוצי...

שתפו: