הרשמה לניוזלטר

שאריות של בדים ועורות, בגדים ממוחזרים או ישנים, של נשים וגברים, נותנים השראה למעצבת נעמי מערבי…

מורן שביט | 13 בנובמבר 2016 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

סיפורי הבדים של נעמי מערבי

שאריות של בדים ועורות, בגדים ממוחזרים או ישנים, של נשים וגברים, נותנים השראה למעצבת נעמי מערבי למותג האקולוגי שלה Repelle-Naomi maaravi. היא משלבת שימוש חוזר בבדים עם אמנות ועיצוב אופנה, אולי בהשראת הרקע המגוון שלה: לימודי תיאטרון, טקסטיל ואופנה באמסטרדם ועבודה כמעצבת וחזאית טרנדים במילאנו, פריז ואמסטרדם.

הבגדים והאקססוריז שמערבי יוצרת – נשיים, חכמים ומלאי דמיון, מספרים את סיפורי הבדים שמהם הם עשויים. היא נוהגת לרשום על חלק מתוויות הבגדים את הסיפור של הבגד, כדי שאנשים יבינו את הערך שקיבלו עם קנייתו: האם הוא ממוחזר, עשוי בייצור מקומי או נעשה בו שימוש מחודש.

תמונה: סולל פקיאל

תמונה: סולל פקיאל

היא מתבוננת, מקשיבה, מפרקת ומרכיבה מחדש פרשנות אחרת לאותם בגדים. בעבר, אותם בגדים נמכרו לעתים בחנויות בגדים קמעוניות. עתה משהסתיים השימוש בהם, הם זוכים להפוך לאופנה עילית, ועולים בדרגה. בעיצובים החדשים שלהם הם מתאפיינים במגוון טקסטורות שונות של בדים, סדרות מוגבלות של דגמים, או דגם אחד בכמה סוגי בדים, לפי כמות שאריות הבד שיש לה. לדברי מערבי זהו עולם שלם שנותן מקום להרבה יצירתיות. ״במחזור אין דברים קיימים – רק מה שאפשר לעשות עם החומרים השונים. זו ממש שפה שמאפשרת לראות אחרת את העולם״, היא אומרת. והשפה שלה ייחודית, מרוחקת מהטרנדים של עולם האופנה הישראלי, שבעיניה אינם ארוכי טווח מספיק, ומתחברת לפלטת צבעים אירופית נקייה של שחור, לבן ואפור.

ההשראה האמיתי לעבודתה הוא אביה. הבית בו גדלה היה מלא בחפצים שאביה מיחזר. הוא בנה לה בובות מאריזות ישנות, רצפות מחבלים, מנורות מבקבוקי זכוכית ריקים ומכל הבא ליד. הוא לימד אותה שלכל פריט או חפץ יש סיפור משלו. ״אבא שלי לימד אותי שלכל פריט יש ערך, לא משנה כמה הוא ישן ושבור. הוא לא זרק דבר מעולם, הוא היה יוצר עולמות חדשים מחפצים שכבר לא היה בהם שימוש. מהבית למדתי לחשוב מחוץ לקופסה, ולתת לדמיון ללכת לכל מקום״.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הכוח המסתורי שאומר לכם איך לחשוב ומה לומר

איל לוינטר

בתחילת פברואר, כאשר עלה החשש כי מגפת הקורונה עלולה להגיע לאיטליה, הועלתה האפשרות להכניס לבידוד סינים שהגיעו...

מסע בעקבות התרבויות האבודות

רקפת תבור

כשהתיאולוג הגרמני, גוסטב דייסמן, הוזמן ב-1929 לספריית ארמון טופקאפי שבאיסטנבול כדי לקטלג את המסמכים שנותרו פזורים בה לאחר...

עולמה התת-קרקעי הנסתר של תרבות הנסקה

יערה ארגוב

מדבר נסקה, אחד המקומות הצחיחים ביותר על פני כדור הארץ, שוכן על רמה בגובה 498 מטרים מעל פני הים, בסמוך לאוקיאנוס...

איך לדחוף שטויות שיהרסו את החברה

ג’יימס לינדזי

ייתכן ששמעתם בחודשים האחרונים, לפחות פעם אחת, את המושג "פריבילגיה לבנה". אולי גם שמעתם בחדשות או ראיתם...

הקשר בין ריסון מיני להתפתחות החברה

רקפת תבור

בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, בתקופה שבה זיגמונד פרויד עורר דיון בעולם הפסיכולוגיה לגבי השלכותיו המכריעות...

כיצד האקדמיה מטעה את הציבור בנוגע לסין

ג'ניפר זנג, יערה ארגוב

פרופ' רוברט ביקרס (Robert Bickers), מומחה להיסטוריה של סין המודרנית באוניברסיטת בריסטול שבבריטניה, נזכר בימי התום...

מה קורה אחרי שמתים?

דינה גורדון

אנחנו לא אוהבים לדבר על מוות. אנחנו בפרט לא אוהבים לדבר על המוות שלנו עצמנו. הנושא נחשב למפחיד – כמעט טאבו. עם זאת, באופן פרדוקסלי, קיימת בנו...

הפקולטה לנסים: האנשים שנרפאו ממחלות חשוכות מרפא

דינה גורדון

החיים היטיבו עם קלייר האסר. היא אהבה את עבודתה כמנהלנית רפואית למרות השעות הארוכות...

שתפו: