הם שוב רבו. הוא ראה את אשתו מתהלכת בבית הלוך ושוב כמו שהיא תמיד עושה כשהיא…
מאיה מזרחי | 30 בספטמבר 2015 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
בתוך מוחו של אמן | הוא יכול היה להיות אלוף עולם
הם שוב רבו. הוא ראה את אשתו מתהלכת בבית הלוך ושוב כמו שהיא תמיד עושה כשהיא חסרת שקט. הוא היה עצוב. עינו פגשה בחבילה שהייתה עוד מונחת סגורה על הספה מאתמול. על גב האריזה לא כתוב הנמען, רק המקום: בית כלא בניו-ג׳רזי. ״אולי מכתב ממעריץ״, הרהר, ״אפתח אותו אחר כך״.
ככל שניסה להרגיע את אשתו כך הקונפליקט החריף. הם החליטו שהכי טוב שתיסע עם הילדים ליומיים-שלושה כדי שיחשבו שניהם בהיגיון על הדברים. בערב, הוא נשאר לבדו, עם הפיצה והגיטרה ולא היה מסוגל לראות איש. הוא שתה כמה כוסות יין והתכונן ללכת לישון כשלפתע התעוררה סקרנותו כדי לראות מה יש בחבילה. ״הרי אם זה היה רק מכתב ממעריץ לא היה צורך בחבילה כל כך גדולה... ובכלל, מה לי ולכלא?״, חשב.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
