הרשמה לניוזלטר

“אני רוצה לעסוק במקצוע שלי בצורה הטהורה שלו”, אומרת השחקנית יבגניה דודינה ומספרת על המפגש הגורלי עם ליב אולמן, שהוליד את ההצגה “פרסונה” בה היא מגלמת שתי דמויות, אחת בתל אביב ואחת במינכן. היא מקפידה להיות אמיתית לכל אורך הדרך: “כשאני עושה משהו לא נכון במשחק אז ישר מתחיל לכאוב לי כל הגוף”

מאיה לוינטר | 15 במרץ 2013 | תרבות ואמנות | 1 דק׳

ה"פרסונה" של יבגניה דודינה

הכינוי “מלכת הקרח” הופיע לא פעם לצד שמה של השחקנית יבגניה דודינה בעיתונים. משווים אותה לדמותה הכובשת והדרמטית של חנה רובינא. אבל כשישבנו בקפה הבימה, ברחבת הפיאצה של התיאטרון ודודינה חייכה אל דיירי הבימה הקבועים – עמיתיה למקצוע ועובדי הבימה ששבו ועברו, גיליתי שההיפך הוא הנכון. היא דיברה ברגישות ובעומק על חייה בתוך התיאטרון ומחוצה לו.

גיליתי שדודינה אמיתית בכל דבר שהיא עושה. אם היא אוהבת משהו או לא אוהבת, אם היא מבינה או לא מבינה משהו, רואים את זה על הפנים שלה מיד. כמו ילד המגיב לדברים שקורים סביבו. היא לומדת את הדמות כל כך לעומק עד שאם היא לא נאמנה לה היא מרגישה פיזית לא טוב.

הבימה הוא ביתה החדש של דודינה. לאחר שעזבה בדרמטיות את תיאטרון “גשר”, היא מופיעה בו זמנית בכמה הצגות בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע, ונמצאת מהבוקר עד הערב בחזרות להצגה חדשה על פי סיפוריה של דבורה ברון. במהלך הפגישה אני שמה לב שמחשבתה נודדת לרגע, “אני חושבת על סצנה מהחזרות היום”, היא מתנצלת בחיוך.

אבל הצגה אחרת בולטת ושונה, “פרסונה”, עולה ומציפה את שיחתנו. זהו פרויקט שדודינה יזמה והקימה בשיתוף עם השחקנית הגרמנייה יוליאנה קוהלר, ושאיתו היא מופיעה בתל אביב ובמינכן לסירוגין.

* הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון מארס– הרשמו כאן לקבלת מגזין אפוק טיימס עד הבית ללא התחייבות

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הכוח המסתורי שאומר לכם איך לחשוב ומה לומר

איל לוינטר

בתחילת פברואר, כאשר עלה החשש כי מגפת הקורונה עלולה להגיע לאיטליה, הועלתה האפשרות להכניס לבידוד סינים שהגיעו...

מסע בעקבות התרבויות האבודות

רקפת תבור

כשהתיאולוג הגרמני, גוסטב דייסמן, הוזמן ב-1929 לספריית ארמון טופקאפי שבאיסטנבול כדי לקטלג את המסמכים שנותרו פזורים בה לאחר...

עולמה התת-קרקעי הנסתר של תרבות הנסקה

יערה ארגוב

מדבר נסקה, אחד המקומות הצחיחים ביותר על פני כדור הארץ, שוכן על רמה בגובה 498 מטרים מעל פני הים, בסמוך לאוקיאנוס...

הקשר בין ריסון מיני להתפתחות החברה

רקפת תבור

בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, בתקופה שבה זיגמונד פרויד עורר דיון בעולם הפסיכולוגיה לגבי השלכותיו המכריעות...

איך לדחוף שטויות שיהרסו את החברה

ד"ר ג'יימס לינדזי

ייתכן ששמעתם בחודשים האחרונים, לפחות פעם אחת, את המושג "פריבילגיה לבנה". אולי גם שמעתם בחדשות או ראיתם...

להתנהל תמיד כמו “ביום הראשון”

דורית דינור

לפני 100 שנה, חברות ועסקים שהופיעו ברשימת Fortune 55 היו שורדים 67 שנים בממוצע. ב-2015, המספר ירד ל-15 שנה בלבד, כשהם...

האקדמאים שהפילו את האקדמיה מכים שנית

יאן יקיאלק

כל מחקר המוגש לפרסום בז'ורנל אקדמי המכבד עצמו צריך לעבור ביקורת עמיתים. הוא נקרא על ידי אנשי אקדמיה המתמחים...

בהירות מוסרית מול תרבות של סמים

ד”ר שגיא ברמק

בשנת 1972 פרסם מילטון פרידמן מאמר נועז בכתב העת ניוזוויק שבו יצא נגד ניסיונות הממשל האמריקני למגר את מגפת ההרואין שנראה שהלכה...

שתפו: