– "עפ"י החוזה ב-15 בחודש הדירה צריכה להיות ריקה", השיבה לקונית רוכשת הדירה. זאת לבקשתי להשאיר…
דורון בטשי | 26 באוקטובר 2012 | מחשבות | 4 דק׳
נקודה למחשבה: בין משמעת למשמעות
- "עפ"י החוזה ב-15 בחודש הדירה צריכה להיות ריקה", השיבה לקונית רוכשת הדירה. זאת לבקשתי להשאיר ארבעה פריטים בחדר הצדדי.
הופתעתי מתגובתה, שמרתי את הפריטים למכריי שיגיעו לאסוף אותם ויום קודם לכן, בעלה שנכח במקום כבר נתן את הסכמתו.
- "בהחלט, אך לדברכם במהלך החודש היא תהיה בשיפוצים נרחבים ולא תגורו בה", ניסיתי לפנות להיגיון שלה.
- "קנינו את הדירה, שילמנו את כל הכסף כפי שסוכם והיא צריכה להיות ריקה ב-15 באוגוסט", היא השיבה בעיניים מזוגגות.
- "אולי לא הסברתי טוב, אני מדבר על היום יומיים הקרובים", ניסיתי שוב.
- "אנחנו חתמנו על הסכם שעד ה-15 בחודש הדירה תהיה ריקה".
בשלב זה הבנתי שאני עד לכשל בריאותי כפול. היא חוזרת על דבריה באופן טכני עם מבט מזוגג, ובעלה, האדם שעד הופעתה גילה פתיחות וידידות, השתתק. בהייתו הקפואה כמעט והניעה אותי להניף את ידי מול עיניו לבדיקת התכווצות האישונים. לשמחתי הוא חזר לתקשר במהירות כשבדקנו את מוני המים והחשמל.
האחיזה במשמעת ההסכם חשובה הייתה בעיניהם מהמשמעות שנוצרה במו ידיהם. בלחץ הזמן והעייפות ויתרתי. לסיכומו של דבר, פריט אחד יקר ערך הצריך ממני לחזור שוב למקום בשעת לילה מאוחרת למרות היותי מותש, פריט נוסף נזרק לזבל ותועלתו נגזלה, ולאכזבת מקורביי, שני פריטים נוספים מצאו את דרכם צפונה, לכפר של בני דודנו השיפוצניקים, הלוואי ויופק מהם תועלת ושלא נחרץ דינם להסקה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו